בראשית רבה עח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ה.    [ עריכה ]

ויזרח לו השמש וגו' א"ר ברכיה ולמי לא זרחה השמש אלא לו לרפואתו אבל לאחרים אורה ר"ה בשם ר' אחא אמר כך היתה השמש מרפא באבינו יעקב ומלהטת בעשו ובאלופיו אמר לו הקב"ה את סימן לבניך מה את השמש מרפא בך ומלהטת בעשו ובאלופיו כך בניך תהא השמש מרפא בהן ומלהטת בעובדי כוכבים מרפא בהן (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ומלהטת בעובדי כוכבים (שם) הנה היום בא בוער כתנור וגו' והוא צולע על ירכו ריב"ל הוה סליק לרומי וכיון דאתא לעכו נפק ר' חנינא לקדמותיה אשכחיה מטלע על ירכו א"ל את דמי לסבך והוא צולע על ירכו: