בראשית רבה סה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יא.    [ עריכה ]

ויקרא את עשו בנו הגדול -- אמר ר' אלעזר בר שמעון: למדינה שהיתה מכתבת ענקמון למלך, והיתה שם אשה אחת והיה לה בן ננס, והיתה קוראה אותו מקרוא לפרוס. אמרה: בני מקרוא לפרוס, אין אתם מכתיבין אותו?! אמרו: אם בעיניך מקרוא לפרוס, בעינינו הוא ננס שבננסים! כך אביו קורא אותו גדול, ויקרא את עשו בנו הגדול. אמו קראת אותו גדול, ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אם בעיניכם הוא גדול, בעיני הוא קטן, (עובדיה א): הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד. אמר רבי ברכיה: לקבל תורא טבחא, הה"ד (ישעיה לד): כי זבח לה' בבצרה, וטבח גדול בארץ אדום.

ויאמר אליו בני! ויאמר אליו הנני! הה"ד (משלי כו): כי יחנן קולו אל תאמן בו וגו'. חזקיהו תורגמינא אמר: (שם) כי שבע תועבות בלבו, את מוצא תועבה אחת כתיב בתורה, וכתוב בה עשר, (דברים יח): לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' וחובר חבר ושואל אוב וידעוני וגו' כאן שכתוב שבע, עאכ"ו! הוי, כי שבע תועבות, כי שבעים תועבות בלבו. ויאמר אליו הנני: