בראשית רבה סה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]

ותכהין עיניו מראות -- אמר רבי אלעזר בן עזריה: מראות ברע, מראות ברעתו של רשע. אמר הקדוש ברוך הוא: יהיה יצחק יוצא לשוק, ויהון ברייתא אמרין: דין אבוה דההוא רשיעא! אלא, הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו, הה"ד (משלי כח): בקום רשעים יסתר אדם, מכאן אמרו: כל המעמיד בן רשע, או תלמיד רשע, סוף שעיניו כהות.

  • תלמיד רשע, מאחיה השילוני (מלכים א יד): ואחיה לא יכול לראות, כי קמו עיניו משיבו, שהעמיד את ירבעם תלמיד רשע.
  • בן רשע, מיצחק, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו.

דבר אחר: מראות, מכח אותה ראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת, הה"ד (ישעיה לג): הן אראלם צעקו חוצה וגו', ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו, והיו רשומות בתוך עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו. הה"ד: ויהי כי זקן יצחק וגו'.

דבר אחר: מראות, מכח אותה הראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח, תלה עיניו במרום והביט בשכינה מושלים אותו.

משל למה הדבר דומה למלך, שהיה מטייל בפתח פלטין שלו, ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון. אמר: אם הורגו אני עכשיו, מכריע אני את אוהבי, אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו. כך בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח, תלה עיניו והביט בשכינה, אמר הקב"ה: אם הורגו אני עכשיו, אני מכריע את אברהם אוהבי, אלא גוזר אני, שיכהו עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו, ויהי כי זקן יצחק וגו':