בראשית רבה נט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד.    [ עריכה ]

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק פָּתַח (משלי כא, כא): רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד וגו', כַּד דְּמָךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק דַּהֲוָה מְרַקֵּד אַתְּלַת שִׁבְשִׁין, נְפַקִין רוּחִין וְעַלְעוֹלִין וַעֲקָרוּן כָּל אִילָנַיָּא טָבַיָּא דְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, לָמָּה כֵן, דַּהֲוָה לָקֵיט מִנְהוֹן שִׁבְשִׁין וּמְהַלֵּךְ קֳדָם כַּלָּה, וַהֲווֹ רַבָּנָן אָמְרִין לָמָה עָבֵיד כְּדֵין, לָמָה הוּא מְבַזֶּה אֶת אוֹרָיְתָא, אָמַר רַבִּי זְעִירָא שִׁבְקוּתֵיהּ דְּהוּא יָדַע מָה הוּא עָבֵיד. כַּד דְּמָךְ נְפַקוּ לְמִגְמַל לֵיהּ חֶסֶד, וְנַחֲתָה שִׁבְשְׁבָה דְנוּר, וְאִתְעֲבִידַת כְּמוֹ שִׁבְשְׁבָה דַּהֲדַס, וְאַפְסִיקַת בֵּין עַרְסָא לְצִבּוּרָא, אֲמַרִין חֲמוֹן דְּהָדֵין סָבָא דְקָאֵי וְלָעֵי דְּקָמָה לֵיהּ שִׁבְשַׁתֵּיהּ. דָּבָר אַחֵר, רֹדֵף צְדָקָה, זֶה אַבְרָהָם, (בראשית יח, יט): וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', וָחֶסֶד וגו' כְּדִלְעֵיל.