קטגוריה:בראשית כז כט

תרגום

ברכת יצחק הראשונה

יצחק מברך את יעקב פעמיים. הברכה הראשונה היא כאשר יצחק חושב שהוא הולך למות בקרוב והשנייה כאשר יעקב יוצא לחרן לשאת את בתו של לבן אחי רבקה. הברכה הראשונה כוללת את הסעיפים הבאים:

• "וְיִתֶּן לְךָ, הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ביאור:בראשית כז כח) - הברכה הזו עוסקת בעבודת אדמה שאף לא יצחק עם צאנו, עשו הצייד ואיש השדה ויעקב רועה הצאן עסקו בה. אולם זה נשמע טוב לעתיד הרחוק. הברכה לא כללה את הביטוי 'לך ולזרעך', מכאן שהברכה תקפה רק לתקופת חייו של יעקב. הברכה הזו חסרת ערך כי רק בכוחו של אלוהים להחליט לגבי הדברים האלה.
• "יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו [וְיִשְׁתַּחֲווּ] לְךָ לְאֻמִּים" – הברכה הזו חסרת ערך כי רק בכוחו של אלוהים להחליט לגבי הדברים האלה, ואלוהים כבר הבטיח לרבקה ששני ילדיה יהיו ללאום.
• "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" - יצחק ממנה את עשו לנהל את ביתו ולהיות יורשו. זה מוגבל לדור אחד כי אחר כך לבני ישראל יש אימהות רבות, ולבניהם אין אותה האם ולבטח לא רבקה. אולם משפט זה הוא קללה. קללה נגד יעקב, אמו והאחים שלו (במידה והיו). יצחק לא ידע שנעשה היפוך, והוא אומר את זה ליעקב. יצחק סיפר לעשו על החלק הזה "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּי" (ביאור:בראשית כז לז).
• "אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ" - הברכה הזו חסרת ערך כי רק בכוחו של אלוהים להחליט לגבי הדברים האלה. היחיד שהיה כפוף למשפט הזה היה יצחק עצמו, ולכן הוא לא קילל את יעקב כאשר הוא הבין מה קרה פה.

הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ

"גְבִיר" - מהמילה גבר, לגבור. להיות שליט, מנהל, בעל כוח, מלך, אדון, נגיד.

לפי חוקי חמורבי סעיף 171, אב או אח לא יכול לדרוש שאחיו ישרת אותו. אולם במקרה שבן אחד הופך למלך, שליט או גביר, שאר בני משפחתו נעשים כפופים לו כשרירות רוחו. (ראו: סיפור יוסף ואחיו, ומינוי שלמה למלך (מלכים א א לה) ).

'לאחיך' - הניקוד במילה "לְאַחֶיךָ" מופיע בצורת רבים, כאילו שהיו לעשו ויעקב אחים נוספים. ייתכן שהניקוד היה צריך להיות ביחיד, כי לרבקה היו רק התאומים, ולא בטוח שיצחק התכונן להביא ילדים נוספים.

וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ

יצחק הגביל את הבעלות של בנו על אחיו מאימו בלבד. כיוון שרבקה בשלב הזה היא כבת שמונים, לאחר שבניה גדלו לגיל 40 (ביאור:בראשית כו לד), והיא חיכתה כעשרים שנה עד לכניסתה להריון (ביאור:בראשית כה כו), ולא נאמר שהיו לה עוד ילדים, לכן סביר שלרבקה לא יהיו בנים נוספים (למרות ששרה היתה בת תשעים בלידתה את יצחק - הן "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (ביאור:בראשית יח יד)). מכאן נובע שיצחק רצה לתת אדונות לעשו על יעקב בלבד.

יצחק ידע שאברהם הביא עוד שישה בנים מקטורה אשתו (ביאור:בראשית כה ב), אולם לא ברור עם יצחק התכוון לשאת אישה נוספת אחרי רבקה ולהביא עוד ילדים, בכל אופן יצחק לא התכוון לתת אדונות לעשו על האחים האלה מאמא אחרת.

המילים "בְּנֵי אָבִיךָ", בברכת יעקב ליהודה, ככתוב: "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ" (ביאור:בראשית מט ח), כוללת גם זרעו של יהודה, ואינה מוגבלת ליהודה בתקופת חייו, הן יעקב אמר: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א). כאן יצחק הגביל לאימם של עשו ויעקב, רבקה בלבד. סביר שיצחק רצה שעשו יעבוד, יפרנס וישמור על אחיו הקטן, יעקב, כדברי אלוהים לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), כי לדעתו יעקב הזעיר לא היה מסוגל להתחתן ולהביא ילדים, כך נראה שהאדונות של עשו תמשך רק בשנות חייו של יעקב, ואחר כך תפקע.

יצחק לא רצה שבניו יילחמו ביניהם

יצחק שהיה איש שלום לבטח נדהם לשמוע שכל אחד מהתאומים יהיה ללאום ושהם ילחמו זה בזה: "ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ". ההכרזה הזו גרמה לו לבחור את עשו הגדול והחזק, ככתוב: "ויֶַּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו" (ביאור:בראשית כה כח), אולם לדאבונו של יצחק "וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב". יצחק רצה לסלק בן אחד. יצחק רצה לנשל את יעקב הקטן מירושתו ולהפוך אותו לעבד של עשו.

יצחק חשב שיעקב הקטן לא ימצא עם מי להתחתן כי נשים לא ירצו אותו (ראה: למה יעקב לא התחתן), ולכן אין סיכויים שיעקב יהיה ללאום. להגנתו של יעקב, יצחק מינה את עשו להיות אדונו של יעקב כדי שיעקב הקטן לא יפגע בחייו.

יצחק רצה שעשו ידאג לפרנסתו של יעקב

יַעֲבֹד - יעבוד מאונס או מרצון?

קיימת אפשרות שיצחק הבין את הנבואה "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" כהצהרה שהגדול (עשו) יעבוד ויפרנס את הקטן (יעקב). עשו היה איש שדה יודע צייד שהיה יכול להיות מושל לשבט. יעקב היה קטן בגופו. הוא יצא כאשר ידו מושטת קדימה (לידת יד) אבל עבר בצואר הרחם בשלום בגלל שהיה קטן. בהמשך בגיל 40 הוא לובש את בגדי הילדות של עשו. ובהתאם לדברי אלוהים לרבקה, וכיוון שיצחק חשש שיעקב לא יוכל להגן ולפרנס את עצמו, הוא התכוון לצוות על עשו "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" ועבוד בשבילו.

ניתן לראות שזה היה המנהג, שהאח הבכיר ידאג לאחיו ויפרנס אותם, כדברי יוסף לאחיו, שהציעו לו להיות להם למלך, "וְעַתָּה, אַל תִּירָאוּ. אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם" (ביאור:בראשית נ כא).

מטרת הברכה

יצחק נתן ברכה חד צדדית ביותר למבורך, ולאחיו לא נשאר דבר מלבד עבדות: "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים, וְדָגָן וְתִירֹשׁ, סְמַכְתִּיו; ולְּכָה אֵפוֹא, מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי?" (ביאור:בראשית כז לז). בצורה הזו לאום אחד לא יתקיים, מה שימנע מלחמת אחים.

3.1.28 האם לברכה יש תוקף חוקי?

• מלבד העברת הבעלות על הרכוש לבנו, הברכה תתקיים רק אם אלוהים יסכים ויקיים אותה.
• לפי חוקי חמורבי מספר 165, לבן אהוב, אב יכול לתת מתנות בחייו כרצונו ללא הגבלה, אך כדי שלאלו יהיה תוקף אחרי מותו, חובה שהדבר יהיה מעוגן בכתב או בנוכחות עדים.
• מתנה המושגת בגנבה וברמאות אינה תקפה. אולם יצחק חשב שהוא לא יכול לבטל את ברכתו בשם אלוהים, כי אז הוא עצמו יהיה ארור.

ברכת אלוהים לאברהם וזרעו

בעבור נכונותו של אברם לשרת את אלוהים ולצאת מחרן, אלוהים הודיע לאברם את ברכתו והוסיף "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (ביאור:בראשית יב ג). יצחק מברך את בנו ואומר: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ". בלי להזכיר את שם אלוהים, יצחק מנסה לדבר בשם אלוהים, הן יצחק לא יכול להביא ברכה או קללה על איש. יצחק הפך את סדר המילים, שיבש והחליש את דברי אלוהים.

המשפט הזה היה הדבר המרבי שיצחק עשה כדי להעביר לבנו את ברכת אלוהים לאברהם. בהמשך, כאשר יצחק שלח את יעקב בנו לחרן הוא השלים את ברכתו, בבקשה מאלוהים: "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" (ביאור:בראשית כח ד).

סוף דבר

• יעקב לא העז לדרוש להיות אדון לעשו, ובפקודת אביו, שנבעה מהצעת אמו, הוא יוצא 'לגלות' בחרן.
• בהמשך, כאשר יעקב יצא לחרן, יצחק נתן לו את ברכת אלוהים, ככתוב: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג), "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד).
• לאחר שעשו עזב (ראו בראשית לו ו), נשאר יצחק שנים רבות בלי בניו.^[1] רק לאחר שנים רבות חזר יעקב לכנען ורק לאחר שנים רבות נוספות הוא הלך לפגוש את יצחק בחברון, ככתוב: "ויַָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית לה כז). לא נאמר מה היו היחסים בין יצחק ליעקב.
• למרות שלא נאמר שאלוהים דיבר עם עשו, מדברי אלוהים למשה ניתן להבין שאלוהים הבטיח לעשו את הר שעיר: "אַל תִּתְגָּרו בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל: כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב ה). זו הסיבה שעשו פינה את כנען ליעקב.
• יצחק ניסה את יעקב ושלח אותו ללא רכוש לחרן. יצחק רצה לראות אם אלוהים יברך את יעקב על ידי כך שייתן לו נשים, ילדים ורכוש וכן ישיב אותו לכנען. יצחק חשב שכשם שמלאך אלוהים הציל את ישמעאל במדבר ונתן לו מים, וכשם שמלאך אלוהים הציל את יצחק בעקדה וזימן אייל לאברהם, כך יציל אלוהים את יעקב. והנה אחרי שנים רבות, יעקב חוזר לכנען ועמו לא רק אישה אחת, אלא ארבע נשים, ולא רק אייל אחד, אלא עדר גדול.
• בני יעקב שנולדו בחרן למדו מלבן להיות אמיצים, תקיפים ובקיאים בחוק ומשפט.
• עשו ויעקב גדלו להיות עמים שנלחמו אחד בשני, עד שיוחנן הורקנוס הכריח את האדומים להתייהד, ומאז אנחנו עם אחד ללא מלחמות. כתוצאה מזה, זכינו שקצין בצבא הרומאי ממוצא אדומי בשם הורדוס נעשה שליט עריץ בירושלים.