קטגוריה:בראשית ה ה
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת
המהדורה המנוקדת: וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי אָדָם דַּחֲיָא תְּשַׁע מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין וּמִית׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲווֹ כָּל יוֹמֵי אָדָם דַּחֲיָא [נ"א: דְּחַי] תְּשַׁע מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין וּמִית׃ |
| ירושלמי (קטעים): | וּמִית וְאִתְכְּנִישׁ מִן גוֹ עַלְמָא: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חייו הכפולים של אדם הראשון
בבראשית ה מתוארים עשרת הדורות שמאדם עד נוח, ועל כל אחד מהם כתוב כמה שנים הוא חי. הסגנון הוא די אחיד בכולם: "ויהיו כל ימי A X שנה, וימות" (למשל: "ויהיו כל ימי שת שתים-עשרה שנה ותשע-מאות שנה וימות"). רק אצל אדם הראשון הסגנון קצת שונה: "ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע-מאות שנה ושלושים שנה וימות". מה משמעות התוספת אשר חי?
באופן מילולי, התוספת הזאת באה להדגיש, שהתקופה שכתובה בפסוק (930 שנה) כוללת רק את התקופה שאדם היה חי, ולא את התקופה שהוא היה מת.
כשה' אסר על האדם לאכול מעץ-הדעת-טוב-ורע, הוא ית' אמר לו, (בראשית ב יז): "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות"יש הרבה פירושים לפסוק הזה ( פירוט ), אבל הפירוש הכי פשוט הוא שאדם מת ממש – פשוטו כמשמעו – ביום שאכל מהעץ. הוא שכב מת הרבה הרבה זמן (אולי אפילו 5 מיליארד שנה, כדברי הארכיאולוגים...), ואז קם לתחייה, וחי עוד 930 שנה, ומת באופן סופי. לכן צריך להדגיש שה930 שנה האלו הן רק השנים "אשר חי"...
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ה ה"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.