קטגוריה:בראשית ב ו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
המהדורה המנוקדת: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַעֲנָנָא הֲוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא וּמַשְׁקֵי יָת כָּל אַפֵּי אֲדַמְתָּא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַעֲנָנָא הֲוָה סָלֵיק מִן אַרְעָא וּמַשְׁקֵי יַת כָּל אַפֵּי אֲדַמְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַעֲנַן יְקָרָא הֲוָה נָחִית מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא וּמְלֵי מַיָא מִן אוֹקְיָינוֹס וְהָדָר סַלִיק מִן אַרְעָא וּמָחִית מִטְרָא וּמַשְׁקֵי יַת כָּל אַפֵּי אַדְמָתָא: |
רש"י
מפרשי רש"י
[יז] העלה התהום. דאם לא כן הוי למכתב 'ואד יעלה מן המים', ולמה כתב "מן הארץ", אלא מפני שבא האד מתחת לארץ, שהוא התהום:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש אלו ענני כבוד שהיו מתגברים ועולין, ולפי המדרש יהיה מן הארץ הנזכרת בפסוק ראשון והתגברות ענני כבוד רמז לקבלת שפע הכבוד שהוא מקבל מאת הש"י, וזהו שדרז"ל בענין דשאים באותה שעה פתח שר העולם ואמר (תהלים קד לא) יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו, ודרך תפלה אמר כן כמו שנאמר יהי ה' אלהינו עמנו, ובאורו ישמח כדי שישמח, והבן זה.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מתחילה ואד יעלה מן הארץ, וחזר בו הקב"ה, שלא תהא שותה אלא מלמעלה, מפני ד' דברים: מפני בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים רעים, ושתהא גבוה שותה כנמוך, ויהיו הכל תולין עיניהן כלפי מעלה. הדא הוא דכתיב, "לשום שפלים למרום":
ומהיכן הארץ שותה? רבי אליעזר אומר: ממי אוקינוס, שנאמר: ואד יעלה מן הארץ. א"ל רבי יהושע: והלא מי אוקינוס מלוחין הן? א"ל: מתמתקין הם בעבים, דכתיב: "אשר יזלו שחקים"; היכן הן נוזלין? בשחקים. רבי יהושע אומר: ממים העליונים, דכתיב: "למטר השמים תשתה מים"; והעננים מתגברין מן הארץ ועד הרקיע, ומקבלין אותן כמפי הנוד, דכתיב: "יזוקו מטר לאדו", וחושרין אותו ככברה, ואין טפה אחת נוגעת בחברתה, דכתיב: "חשרת מים עבי שחקים". למה קורא אותן "שחקים"? שהן שוחקין את המים. דבר אחר: כדקין הללו של בהמה. רבי יוחנן אומר: אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר: "וארו עם ענני שמיא". ריש לקיש אומר, אין עננים אלא מלמטה, שנאמר: "מעלה נשיאים מקצה הארץ". על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חבירו בחבית של יין וקנקנה. ר"ש אומר, לאחד שאמר לחבירו: תן לי סאה של חטין, א"ל: הבא קופתך ומדוד; כך אמר הקב"ה לארץ: אייתי עננך וקבלי מטר.
חמשה שמות נקראו לו: אד, ענן, נשיא, עב, חזיז. עב, שהוא מעבב פני רקיע. אד, שהוא שובר לבעלי שערים. ענן, שהוא עושה את הבריות ענוים אלו לאלו. נשיא, שעושה את הבריות נשיאים אלו על אלו. חזיז, שעושה חזיונות ברקיע, ומשרה רוח הקדש על הבריות, כמה דאת אמרת: "חזון ישעיהו". ארבעה שמות נקראו לארץ כנגד ארבע תקופות. ארץ כנגד תקופת ניסן, שהיה מריצה את פירותיה. תבל כנגד תמוז, שמתבלת פירותיה. אדמה כנגד תקופת תשרי, שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה. ארקא כנגד תקופת טבת, שהיא מורקת את פירותיה.
ואד יעלה מן הארץ. עולה שבר מן הארץ, מיד והשקה את כל פני האדמה, וכן הוא אומר: "יערוף כמטר"; שברו בריות ערפן – מיד המטר יורד. והשקה את כל פני האדמה. הכל מתברך, משא ומתן מתברך והפרגמטוטין מרויחין, ומוכי שחין וחולין מרויחין ואבריהן רפין עליהן. אבימי מן חבריא הוי מבקר בישיא. כד הוי רביעתא נחתא הוי א"ל: מה אינון עבדין? הוי א"ל: נינוחו. אף אבן טובה מרגשת, אף הדגים מרגישין. עובדא הוי בהדא עכו דצדו חד נון ושמו יתיה תלת מאה ליטרין ושקלו יתיה ואשכחוניה מאתן לטרין. הוי תמן חד סב, א"ל: דלא נחתא רביעתא; וכיון דנחתא רביעתא, צדו חד נון ושמו יתיה מאתן ליטרין ושקלוניה ואשכחו תלת מאה ליטרין.
והשקה את כל פני האדמה. אין הארץ שותה אלא לפי חסומה. אם כן מה יעשו שרשי חרוב, שרשי שקמה, ששרשיהם עד תהום? שרשי חטין בוקעין בארץ חמשים אמה. שרשי גפנים ותאנים בוקעין בצור, ואחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה. מאי טעמא? "אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה". אמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שהמטר יורד, עושה פנים לאדמה:
ואד יעלה מן הארץ. העבים שואבים מים מן הים, שנאמר: "מעלה נשיאים מקצה הארץ", ובכל מקום שיפקוד להם המלך שם הם מגשימים. מיד הארץ מעוברת וצומחת כאשה אלמנה מעוברת מזנות. אבל כשירצה הקב"ה לברך צמחה של ארץ וליתן צידן של בריות, פותח אוצרו הטוב שבשמים וממטיר על הארץ, שהן מים זכרים. מיד הארץ מעוברת וצומחת של ברכה, שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב" וגו'. רבי יהודה אומר: פעם אחת בכל חודש וחודש סילונות עולים מן התהום להשקות את פני כל האדמה, שנאמר: ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב ו.
|
וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. |
| -- בראשית ב, ו |
וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה
וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ
התאור ממשיך, כאילו שבני האדם באמת צפו בתהליך.
איך יכול להיות שעורכי התורה ידעו שהיתה תקופה שהארץ היתה חמה ולא היו צמחים. אחר כך הגיעו מטאורים של קרח, המים נמסו ועלו כאדים בחום השמש, וכך נוצרו עננים שהרידו גשם להשקות את הארץ.
היה צפוי שאנשים יחשבו שהארץ היתה קיימת תמיד, צמחים היו תמיד, חיות היו תמיד, הכל נוצר ביחד. והנה אנו רואים את האמת, ובלתי אפשרי שהאנשים שכתבו את התורה ידעו את כל זה, אלא אם אלוהים אמר להם.
וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה
ניתן לראות את האדמה השטוחה של הכדור המתקרר מכוסה באגמים קטנים, מים רותחים או חמים, מעלים אדים או גייזר כמו בילוסטון (YELLOWSTONE).
נוצרים נחלים קטנים שמעבירים מים מהאגמים הקטנים לאגמים גדולים במקומות נמוכים.
ואחרי פגיעת הירח בכדור הארץ, היבשות מתחילות לנוע למלא את החור באוקינוס השקט, והמים מתנקזים לימים, הרים נדחפים כלפי מעלה, נחלים חורצים את האדמה.
וכל זה עוד לפני שצמחים גדלו.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ב ו"
קטגוריה זו מכילה את 26 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 26 דפים.