קטגוריה:בראשית א ו

<< | ספר בראשית • פרק א' • פסוק ו' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים

המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּ/ת֣וֹךְ הַ/מָּ֑יִם וִ/יהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָ/מָֽיִם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר יְיָ יְהֵי רְקִיעָא בִּמְצִיעוּת מַיָּא וִיהֵי מַפְרֵישׁ בֵּין מַיָּא לְמַיָּא׃
אונקלוס (דפוס):	וַאֲמַר יְיָ יְהֵא [נ"א: יְהִי] רְקִיעָא בִּמְצִיעוּת מַיָּא וִיהֵי מַפְרֵישׁ בֵּין מַיָּא לְמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר יְיָ יְהִי רְקִיעָא בִּמְצִיעוּת מַיָא וִיהִי מַפְרִישׁ בֵּינֵי מוֹי עִלָאֵי לְבֵינֵי מוֹי תַּתָּאֵי:
ירושלמי (קטעים):	וִיהִי מַפְרִישׁ בֵּין מַיָא עִילָאִי וּבֵין מַיָא אַרְעָאִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"יְהִי רָקִיעַ" - יתחזק הרקיע שאע"פ שנבראו שמים ביום הראשון עדיין לחים היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו יהי רקיע וז"ש (איוב כו יא) עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ כל יום ראשון ובשני וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו

"בְּתוֹךְ הַמָּיִם" - באמצע המים שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

מפרשי רש"י על בראשית א ו

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

יְהִי רָקִיעַ – יֶחֱזַק הָרָקִיעַ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם רִאשׁוֹן עֲדַיִין לַחִים הָיוּ, וְקָרְשׁוּ בַּשֵּׁנִי מִגַּעֲרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאָמְרוֹ "יְהִי רָקִיעַ". וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב (איוב כו,יא): "עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ" – כָּל יוֹם רִאשׁוֹן; וּבְשֵׁנִי "וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ" (שם), כְּאָדָם שֶׁמִּשְׁתּוֹמֵם וְעוֹמֵד מִגַּעֲרַת הַמְאַיֵּם עָלָיו.
בְּתוֹךְ הַמָּיִם – בְּאֶמְצַע הַמַּיִם. שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לָרָקִיעַ כְּמוֹ בֵּין הָרָקִיעַ לַמַּיִם שֶׁעַל הָאָרֶץ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

(בראשית א ו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹ[קִ]ים יְהִי רָקִיעַ" - לאחר שנגמר יום ראשון לבוקרו, ויאמר אל[ק]ים:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויאמר — אמר הגאון על הרקיע דברים שלא היו. רק פירושו דבר נטוי, כמו "וירקעו" (שמות לט ג); "ארקעם" (שמואל ב כב מג); וכן: "וימתחם כאהל לשבת" (ישעיהו מ כב). ומה נכבד דבר האומר שקצות השמש עם קצות מימי אוקינוס. וזה הרקיע הוא האויר, כי כאשר התחזק האור על הארץ והרוח יבש מהארץ, נהפך הלהט ונעשה הרקיע. וכן אמר במזמור עם "נוטה שמים כיריעה" (תהלים קד ב) "המקרה במים" (שם פס' ג). והזכיר העבים והרוח ויסוד ארץ, והוא גבוה על המים, וכן כתוב: "כי הוא על ימים יסדה" (תהלים כד ב); "לרוקע הארץ על המים" (תהלים קלו ו). וכן כל הולך אל הים, יורד יקרא. וטעם "הקורא למי הים" (עמוס ט ו) – שיעלו, והם עננים, ואחר כן "וישפכם" (שם):

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"יְהִי רָקִיעַ" - החומר ההווה בתחלה שבראו מאין אמר שיהיה רקיע מתוח כאהל בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים ושמא לזה כוונו באמרם (אב"ר ד א) רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון וביום השני קרשו רב אמר יְהִי רָקִיעַ יחזק הרקיע רבי יהודה ברבי סימון אמר יעשה מטלית הרקיע כמה דאת אמר (שמות לט ג) וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וגו' "בְּתוֹךְ הַמָּיִם" - באמצע המים בין מים העליונים למים התחתונים כמו שיש הפרש בין הרקיע למים שעל הארץ כך יש הפרש בין מים העליונים לרקיע הא למדת שהן תלויים במאמר בראשית רבה (ד ג) וכתבה רש"י וזה מענין מעשה בראשית הוא ואל תקוה ממני שאכתוב בו דבר שהענין הוא מסתרי התורה ואין הפסוקים צריכים לביאור הזה כי לא יאריך הכתוב בענינו והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"יהי רקיע בתוך המים" יהי טבע בתוך המים היסודיים כמו גלגל בתוכם סביב מבדיל בצורה קצתם מקצתם באופן שאיזה חלק עליון מן המים לצד האויר ישוב לטבע אידיי והנה בזה עלו בהכרח אל איזה גבול באויר היסודיי וקבל האויר איזה עסוי בהכרח להיות מקום לחלק שנהפך לאיד והתפשט אל מקום רב הכמות ממקומו הראשון:

דון יצחק אברבנאל

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •

אברבנאל על בראשית א

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

מלבי"ם על בראשית א ו

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

אלשיך על בראשית א

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

כלי יקר על בראשית א ו

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

אור החיים על בראשית א

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

ילקוט שמעוני על בראשית א ו

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

יהי רקיע יוחזק הרקיע שאע"פי שנבראו שמים ביום ראשון לחים היו וקרשו בשני. קשה שלפי פירושו שפירשנו למעלה בראשית ברא בראשית בריאת שמים וארץ א"כ אינך מוצא שנבראו שמים ביום ראשון ואיך אמר בכאן שנבראו ביום ראשון. ופי' יהי רקיע יחזק הרקיע תאמר שפי' כמשמעו ושנבראו ביום שני. י"ל דמדכתיב אחר זה ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ילפינן שנבראו שתיהן ביום אחד וכן כתו' במקום אחר קורא אני אליהם יעמדו יחד וכיון שכתוב למעלה והארץ היתה תהו שהיה לו לכתוב והעולם היה תוהו ובהו וכת' והארץ שמע מינה שהיתה ראויה להקראת ארץ ביום ראשון כלומר שנבראת בו ביום שנבראת הארץ על כרחך צריכין אנו לומר שנבראו שמים ג"כ בו ביום כמו שהוכחנו למעלה. על כן פי' יהי רקיע הכתו' ביום השני יחזק הרקיע כמו שפי' רש"י ואין פירושו כמשמעו. ועוד י"ל דאגב גררא קמ"ל שנבראו שמים וארץ בראשון דמדכתיב בראשית בריאת שמים וארץ היה כך וכך שגם הם נבראו באותו יום דלא תימא בתחלה דבר זה היה אם לא היה גם בדבר הראשון:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

תרגום ויקיטקסט: ואלהים אמר: יהיה משטח-אויר רקוע ופרוש בתוך שכבת המים המכסים את הארץ, והרקיע יבדיל בין מים שיישארו על הארץ למים שיתרחקו אל החלל.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ו.

יְהִי רָקִיעַ - מה זה רקיע?

רקיע הוא דבר מְרֻקָּע, משוטח ופָרוּשׂ, משורש המילים (שמות לט ג): "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב", (במדבר יז ד): "וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ": ""רקיע" לשון פָעוּל הוא, כמו "עשיר" שפתרונו מעושר, "חסיד" מחוסד" (רשב"ם).

"וזה הרקיע - הוא האויר" (אבן עזרא), האטמוספירה - השכבה השטוחה של אויר המפרידה בין כדור-הארץ לבין החלל. לפני בריאת האטמוספירה, הארץ כולה היתה מכוסה בשכבה עבה של מים קפואים. האטמוספירה חילקה שכבה זו לשני חלקים: המים העליונים צפו בחלל סביב כדור-הארץ (ראו ביאור הפסוק הבא), והמים התחתונים נשארו על הארץ.