במדבר רבה יג
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה יג[עריכה]
במדבר רבה פרשה יג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
(במדבר ז יב): "ויהי המקריב ביום הראשון..."
הדא הוא דכתיב: (משלי כט כג): "גאות אדם תשפילנו, ושפל רוח יתמך כבוד"
אמר רבי תנחומא בר אבא: גאות אדם תשפילנו, זה אדם הראשון. כיצד?
בשעה שעבר אדם על צוויו של הקדוש ברוך הוא ואכל מן האילן, ביקש הקב"ה שיעשה תשובה ופתח לו פתח, ולא בקש אדם. הה"ד (בראשית ג): ויאמר אלהים הן האדם וגו'.
אמר רבי אבא בר כהנא: מהו ועתה?
אלא שאמר לו הקדוש ברוך הוא: אפילו עכשיו עשה תשובה ואני מקבלך.
ואמר אדם: אי אפשי.
הקב"ה אמר: ועתה ואמר אדם: פן, אי איפשי.
אמר רבי שמעון בן לקיש: כיון שיצא אדם מן הדין, התחיל מחרף ומגדף.
נאמר כאן, כרובים (שם): וישכן מקדם לגן עדן את הכרוכים .
ונאמר בסנחריב, כרובים (ישעיה לז): ה' צבאות יושב הכרובים .
מה להלן חרופים וגדופים, אף כרובים שנאמר כאן, חרופים וגדופים. הוי, גאות אדם תשפילנו , לפי שנתגאה על הקדוש ברוך הוא מעשות תשובה, השפיל אותו וגרשו מגן עדן.
ושפל רוח יתמך כבוד, זה אברהם, שהשפיל רוחו, ואמר (בראשית יח): ואנכי עפר ואפר ,
לכך קרא אותו הקדוש ב"ה (יהושע יד): האדם הגדול בענקים , שם זה גדול, מן אדם הראשון.
דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה פרעה,
שנתגאה על משה ואמר (שמות ה): מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' והשפילו הקב"ה (תהלים קלו): ונער פרעה וחילו .
ושפל רוח יתמך כבוד, זה משה, (שמות ח): למתי אעתיר לך וגו' .
ואומר (שם ט): כצאתי את העיר אפרוש את כפי וגו'.
דבר אחר: גאות אדם, זה עמלק, שנתגאה על הקדוש ברוך הוא בחרופיו וגדופיו, שהיה משליח זמורה אל אפו, והיה נוטל זכרותן של ישראל, וזורק כלפי מעלה ומחרף ומגדף, ואומר: בזו חפצת. הה"ד (דברים כה): ויזנב בך , שהכם מכת זנב.
ושפל רוח יתמך כבוד, זה יהושע, שהרגו, שנאמר (שמות יז): ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו וגו'.
דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה תבור וכרמל,
שבאו מסוף העולם, מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקב"ה נותן את התורה.
ושפל רוח יתמך כבוד, זה סיני, שהשפיל את עצמו לומר שאני נמוך, ועל ידי כך תמך הקדוש ברוך הוא כבודו עליו, ונתנה עליו התורה וזכה לכל הכבוד הזה, כמה דתימא (שם יט): וירד ה' על הר סיני.
דבר אחר: גאות אדם תשפילנו, זה יוסף,
שהנהיג שררה, שהיו אומרים לו אחיו לפניו: עבדך אבינו והיה שותק,
לפיכך נקרא עצמות בחייו, שנאמר: והעליתם את עצמותי מזה .
ושפל רוח יתמך כבוד, זה יהודה, שהשפיל עצמו לפני יוסף בשביל בנימין (בראשית מד): ידבר נא עבדך דבר כי עבדך ערב את הנער ועתה ישב נא עבדך וגו'.
אמר רבי ברכיה הכהן, בר רבי בשם רבי לוי: אמר הקב"ה: יהודה אתה השפלת עצמך מפני אחיך הקטן הימך, חייך! כשיוקם המשכן ויבאו השבטים להקריב, אין אחד מהם מקריב ראשון לפניך, אלא חולקים לך כבוד, ואתה הוא שתקריב ראשון.
הדא הוא דכתיב (במדבר ז יב): "ויהי המקריב ביום הראשון... למטה יהודה".
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.