קטגוריה:במדבר ו כא
נוסח המקרא
זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו
זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ לַיהוָה עַל נִזְרוֹ מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ.
זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קׇרְבָּנ֤וֹ לַֽיהֹוָה֙ עַל־נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ׃
זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַ/נָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנ֤/וֹ לַֽ/יהוָה֙ עַל־נִזְר֔/וֹ מִ/לְּ/בַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑/וֹ כְּ/פִ֤י נִדְר/וֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דָּא אוֹרָיְתָא דִּנְזִירָא דְּיִדַּר קוּרְבָּנֵיהּ קֳדָם יְיָ עַל נִזְרֵיהּ בָּר מִדְּתַדְבֵּיק יְדֵיהּ כְּפוֹם נִדְרֵיהּ דְּיִדַּר כֵּן יַעֲבֵיד עַל אוֹרָיְתָא דְּנִזְרֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דָא אַחְוָיַית אוֹרַיְיתָא נְזִירָא דִי יִדַר קוּרְבָּנֵיהּ קֳדָם יְיָ עַל נִזְרֵיהּ בַּר מִן מַה דְתִדְבַּק יְדֵיהּ כְּמֵסַת נִדְרֵיהּ לְאַיְיתָאָה מִן דִי יִדַר הֵיכְדֵין יַעֲבֵד עַל אוֹרַיְיתָא נִזְרֵיהּ: |
רש"י
"כפי נדרו אשר ידר כן יעשה" - מוסף על תורת נזרו על תורת הנזיר מוסף ולא יחסר שאם אמר הריני נזיר חמש נזירות ע"מ לגלח על ג' בהמות הללו אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה
מפרשי רש"י
[טו] כן יעשה מוסף על תורת נזרו. פירוש, דלא הוי למכתב "כן יעשה", רק הוי למכתב 'כפי נדרו אשר ידור יעשה', מאי "כן יעשה", אלא "כן יעשה" הוא מחובר למה שלאחריו, "כן יעשה על תורת נזרו", כלומר מוסף על תורת נזרו יעשה, ולא פחות:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
קלו. קרבנו לה' על נזרו ולא נזרו על קרבנו.
קלז. קרבנו לה' על נזרו , ולא קרבן אחר על נזרו.
מלבד אשר תשיג ידו (מנין אתה אומר) שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים קורא אני עליו כפי נדרו (אשר ידור) כן יעשה (על תורת נזרו) או אפי' אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה חטאות ועל מאה אשמות קורא אני עליו כפי נדרו [תלמוד לומר] אשר ידור (תלמוד לומר מלבד אשר תשיג ידו) לא אמרת אלא בקדשים הבאים בנדר ונדבה. או אמר הריני נזיר על מנת שאהיה שותה יין ומטמא למתים קורא אני עליו כפי נדרו אשר ידור תלמוד לומר כן יעשה על תורת נזרו או אפי' אמר הרי עלי.חמש נזירות שאגלח תגלתת אתת ותעלה לכולם קורא אני עליו כפי נדרו, תלמוד לומר כן יעשה על תורת נזרו.
קלח. שאלו ר' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר את ר' שמעון בן יוחאי, הרי שהיה נזיר [טהור] ומצורע מהו שיגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזרו ולצרעתו. אמר להם וכי אפשר אלו זה מגלח לגדל שער וזה מגלח לגדל שער יפה אתם אומרים אלא שהמצורע מגלח לגדל שער והנזיר מגלה להעביר שער. איך אפשר לו לגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזרו ולצרעתו. אמרו לו אם כן (לא עולה לו בטהור עולה לו בטטא) [לא תעלה לו לימי חליטו ותעלה לימי ספרו] א”ל וכי אפשר אלו זה מגלח לפני דמים וזה מגלח לפני דמים יפה אתם אומרים, אלא שהמצורע מגלח לפני דמים ונזיר מגלח לאחר זריקת דמים, איך אפשר שיגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזרו ולצרעתו. [אמרו לו ולא תעלה לימי צרעתו ולנזירות טהרה, ותעלה לימי צרעתו ולנזירות טומאה. א”ל נזיר טמא בימי ספרו זה לגדל וזה להעביר, נזיר טמא בימי חלוטו זה לפני ביאת מים וזה לאחר ביאת מים]. תקון הדבר לא עולה בימי גמרו [לא] עולה בימי ספרו לא עולה בטהור ולא עולה בטמא.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קלה. זאת תורת מאמר זה התבאר למעלה ( נשא עו ).
קלו. קרבנו לה' על נזרו מבואר שצריך שיקדים הנזירות ואז יקדיש הקרבן. אבל אם הקדים והפריש קרבן קודם שקבל עליו נזירות, אין קדושה חלה עליהם. כן פי' בירושלמי (פ"ג דנזיר) ברייתא זו.
קלז. אשר ידור קרבנו לה' על נזרו , ר"ל שאל הנזירות לא שיך רק קרבנות המיוחד לנזירות שהם ג' בהמות לא קרבן אחר. שאם נדר להביא יותר, הגם שמחויב לקים נדרו בכ"ז אינם שיכים אל הנזירות והם כקרבנות נדבה הבאים בפני עצמם ואין טעונים לחם. ועז”א ולא קרבן אחר על נזרו. ואם נדר לגלח על מאה עולות מחויב להביאם מצד הנדר, שעז”א מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו. אבל אינם שייכים אל הנזירות בעצמו.
והרמב"ן בפי' כתב שאם היה עשיר ורצה להרבות קרבנות או שצדר בתחלה הריני נזיר ואקריב אלף עולות ושלמים, יביא כולם ביום מלאת ולא ישתה יין עד הקריבו את כולם, כי הכל תורת נזרו. ומשמע שפוסק כר' אליעזר שמה שנאמר ואחר ישתה הנזיר יין, הוא אחר כל המעשים כולן (עיין בכ”מ פ"ח מה' נזירות ה"ה).
ובכ"ז אתפלא שאף לר”א נראה שדי אם הביא ג' בהמות לא קרבן אחר שנדר, אין מעכבו מלשתות יין. ולא נמצא מי שיזכיר זה החידוש שיהיו כולם מעכבים. וממה שאמר מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו יש לומר שהוא הדין אם נדר לגלח על מאה חטאות, לכן הוסיף אשר ידור, רק מה שבא בנדר ונדבה. לא חטאת שאינו בא בנדר ונדבה. ויש לטעות מלשון זה שהנזירות תלוי כפי נדרו אשר ידור, גם לקולא שאם לא אסר על עצמו רק מין א' וכן אם קבל נזירות רבות על מנת שיגלח תגלחת אחת לכולם יעשה כפי נדרו. לכן הוסיף כן יעשה על תורת נזרו. שרק אם מקיים כפי תורת הנזיר יכול להוסיף קרבנות בנדר ונדבה לא שיפחית על ידי כך דבר מן הדברים המעכבים בתורת הנזיר.
קלח. ברייתא זו מובא בנזיר (דף ס) ובספרי נדפס בטעות ונתקשו בה ראשונים ואחרונים ואני העתקתי נוסח הגר"א שהוא מסכים עם נוסח הש"ס ואין בה נפתל ועקש.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר ו כא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.