ביאור:מלכים ב כה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
קיצור דרך: a09b25
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
מהדורות נוספות של מלכים ב כה
א
וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי חודש טבת, העשירי מניסן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם, וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק מגדל עץ שבונים מול החומה כדי לעלות גבוה ולכובשה סָבִיב.
ב
וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה השנה ה-11 (מהפסוק הבא משתמע שהמצור ערך כ-18 חודשים) לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ.
ג
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ לחודש תמוז וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ.
ד
וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה ברחו בלילה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם שער סמוך לבריכת השלח שהיתה מוקפת בשתי חומות אֲשֶׁר עַל ליד גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלֶךְ צדקיהו (יחד עם כל אנשי המלחמה) דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה בדרך ההולכת לערבות יריחו.
ה
וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו.
ו
וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה לעיר רבלת, וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט על מה שמרד בו.
ז
וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו, וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם בשלשלאות נחושת וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל.
{ס}
ח
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי חודש אב בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים שר בכיר (אחראי על המזון או על ההוצאות להורג) עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ט
וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל איש גדול, חשוב שָׂרַף בָּאֵשׁ.
י
וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם סָבִיב, נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אשר עִם רַב טַבָּחִים.
יא
וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר שלא נהרגו וְאֶת הַנֹּפְלִים הנכנעים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל נכנעו ל- הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן שבארץ יהודה, הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים.
יב
וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מהאנשים הדלים והחלשים שגרו בארץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים, לְכֹרְמִים לעבוד בכרמים וּלְיֹגְבִים לעבוד בשדות של דגן (ומסתבר שהוא הטיל עליהם מס לספק מזון לחיליו שהתייצבו בארץ ישראל).
יג
וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת הבסיסים של הכיורים וְאֶת יָם כיור הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים, וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה.
יד
וְאֶת הַסִּירֹת כלי קיבול לדשן המזבח וְאֶת הַיָּעִים כלים לגריפת הדשן וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת מעין מספריים שמסדרים איתן את הפתילות במנורה וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם לָקָחוּ.
טו
וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת, אֲשֶׁר זָהָב זָהָב כלי הזהב מוינו לחוד, וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף, לָקַח רַב טַבָּחִים.
טז
הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם יכין ובועז (מלכים א ז כא), הַיָּם הָאֶחָד, וְהַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה, לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת אי אפשר לשקול את כמות הנחושת מרוב שהיא היתה רבה כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה.
יז
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ (אמה) אַמּוֹת, וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל הַכֹּתֶרֶת סָבִיב, הַכֹּל נְחֹשֶׁת, וְכָאֵלֶּה ורימונים דומים היו לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה.
יח
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ הכהן הגדול, וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה, וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף גיזברים, שבידיהם מפתחות העזרה.
יט
וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס שר אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ מכובדים, שהיו נפגשים עם המלך לעיתים קרובות אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר של שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא שעל פיו יוצאים ובאים למלחמה אֶת עַם הָאָרֶץ, וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר.
כ
וַיִּקַּח אֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה.
כא
וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ.
כב
וְהָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן.
{פ}
כג
וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה עיר הנקראת "מצפה", צפונים לירושלים, וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי, הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם.
כד
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים מעבדי מלך הכשדים, כי הכשדים לא יכו בכם כל עוד אתם תחת חסות הבבלים, שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם".
{ס}
צום גדליה רצח גדליהו בן אחיקם הביא להתפוררות נוספת של תושבי יהודה. בתקופה זו היגרו רבים מבני יהודה למצרים ולארצות אחרות. רצח פוליטי זה נחשב לאסון היסטורי בהיסטוריה היהודית ולסוף תקופת הבית הראשון, ויום ג' בתשרי הסמוך לתאריך הרצח (א' תשרי) הוא מאז יום תענית לדורות. (ראה בוויקיפדיה בערך צום גדליה, ובקטגוריה:צום גדליה) |
כה
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי חודש תשרי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת וגם את הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה.
כו
וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים, וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם בניגוד לבקשתו של ירמיהו בשם ה' (ועיין בירמיהו מא והלאה), כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים.
{פ}
כז
וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בחודש אדר בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ בנו של נבוכדנצר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ בשנה הראשונה למלכותו אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא.
כח
וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת, וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים במקום בולט יותר מיתר המלכים הכנועים (ששימשו כיועצים למלך בבל) אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל.
כט
וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ מבגדי אסורים לבגדים רגילים, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו.
ל
וַאֲרֻחָתוֹ, אֲרֻחַת תָּמִיד מזון קבוע, נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כֹּל יְמֵי חַיָּו.