מחבר:אהרן דוד גורדון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אהרן דוד גורדון
נולד ב- 9 יונ' 1856, פודוליה - טרויאנוב.
נפטר ב- 22 פבר' 1922, ארץ ישראל - דגניה א.

מייסד תורת-מוסר שתכונה לימים "תורת העבודה", הצדיק החילוני של התנועה הציונית; פועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצי העלייה השנייה ולתנועת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל. ידוע בכינויו א' ד' גורדון (או: אָ-דֶה גורדון)

"בדברים שכתבתי צריך לדבר, רק אם נשאר בהם ובאותה המידה שנשאר בהם עוד ערך חי,
כלומר לא ערך ספרותי או פובליציסטי, כי אם ערך חיוני בשביל החיים המתחדשים."
א"ד גורדון, מצוטט אצל: יוסף שכטר, משנתו של א.ד. גורדון, תל-אביב: דביר, תשי"ז-1957, עמ' 27

.

ראו גם

להלן רשימה אוטומטית של דפים המוקדשים לכתביו באתר ויקיטקסט:


במיזמים אחרים של ויקימדיה