להשליך את הדברים המיותרים ולבטוח בה'

(תהלים נה כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק".

השלך על ה' בתפילה את כל היהב (העומס) הנפשי שמעיק עליך, והוא יכלכלך (יעזור לך להכיל ולשאת את הכל);   ה' לעולם לא ייתן לצדיק להתמוטט נפשית.

/ השלך מעליך את כל היהב (המטען) החומרי המיותר שתוקע אותך בחיים, ובטח בה' שהוא יכלכלך (יפרנס אותך וימלא מחסורך);   ה' לעולם לא ייתן לצדיק להתמוטט כלכלית.

דקויות

יהבך

המילה יהב מופיעה בתנ"ך רק כאן. חכמי התלמוד לא ידעו מה משמעותה, עד ששמעו סוחר ישמעאלי האומר לאדם הנושא מטען כבד "שקול יהביך ושדי אגמלאי" (רבה בר בר חנה, בבלי ראש השנה כו:) - "קח את המטען שלך והשלך אותו על הגמל שלי".  מכאן למדו ש יהב הוא מטען, משא כבד (רש"י, מצודת ציון) . על איזה משא בדיוק מדבר הפסוק שלנו?

1. לפי ההקשר, מדובר על משא נפשי - טרדות ודאגות.   המשורר טרוד בדאגות (מפני אויביו הרודפים אותו) והוא משליך אותן על ה' בתפילתו, (תהלים נה יז): "אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא, וה' יוֹשִׁיעֵנִי; עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וַיִּשְׁמַע קוֹלִי".   זה אחד התפקידים של התפילה הקבועה: כשאדם מתפלל "חננו מאיתך חכמה בינה ודעת", הוא משליך מעליו את טרדות הלימודים; כשהוא מתפלל "רפאנו ה' ונרפא" הוא משליך מעליו את טרדות הבריאות; כך בכל תפילה הוא משליך מעליו את הטרדות הקשורות לאותה תפילה, עד שהוא נרגע מכל דאגותיו מתוך בטחון בה' שיושיע אותו.

2. ואפשר גם לפרש שהכוונה למשא חומרי.   לפעמים אנשים חוששים להיפטר מדברים ישנים - רכוש, מקום עבודה, קשרים חברתיים וכדומה - מתוך חשש שהם לא ימצאו תחליף. החשש הזה עשוי להיות מוצדק אבל הוא גם עלול "לתקוע" את האדם ולמנוע ממנו להתקדם בחיים. לפעמים הפתרון הנכון הוא להשליך: השלך מעליך את כל המטען העודף והמיותר שאתה נושא עמך, ובטח על ה' שהוא יכלכלך = יספק לך את פרנסתך ואת כל צרכיך גם בלי המטען המיותר (ע"פ גליה) .

יכלכלך

1. השורש כלכל הוא שורש כפול שמשמעו כמו האכיל, סיפק אוכל:

• (בראשית מה יא): "וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ"( פירוט ), (בראשית מז יב): "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף"( פירוט ),  (בראשית נ כא): "וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם"( פירוט )
• (שמואל ב יט לג): "וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְהוּא כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד", (שמואל ב יט לד): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל בַּרְזִלָּי אַתָּה עֲבֹר אִתִּי וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלָים"
• (שמואל ב כ ג): "וַיָּבֹא דָוִד אֶל בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלַים וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת"( פירוט )
• מלכים א ד ז: "וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד[הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל", (מלכים א ה ז): "וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר"
• (מלכים א יז ד): "וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם",  (מלכים א יז ט): "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ"
• (מלכים א יח ד): "וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם",  (מלכים א יח יג): "הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי ה' מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם"
• (מלכים א כ כז): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָתְפָּקְדוּ וְכָלְכְּלוּ וַיֵּלְכוּ לִקְרָאתָם וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּם כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים וַאֲרָם מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"
• (זכריה יא טז): "כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ הַנִּכְחָדוֹת לֹא יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא יְבַקֵּשׁ וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק"
• (תהלים קיב ה): "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט"( פירוט )
• (רות ד טו): "וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אשר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים"
• (נחמיה ט כא): "וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר לֹא חָסֵרוּ שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ"

לפי זה, בפסוקנו הוא יכלכלך = הוא יפרנס אותך.

2. ובהשאלה, משתמשים בו גם במשמעות הכיל, כמו ב (יואל ב יא): "כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ?"(מצודת ציון) , כמו:

• (מלכים א ח כז): "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי"- השמיים העצומים לא יכולים להכיל את כבוד ה', קל וחומר הבית הקטן שבניתי.
• (ירמיהו כ ט): "וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל"( פירוט ) - אני לא יכול להכיל את דבר ה' הבוער בי.
• (מלאכי ג ב): "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ? כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים"- מי יוכל להכיל את יום ה'?
• (משלי יח יד): "רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה"- כש איש מרגיש חולה מרוב המתנה ממושכת, הרוח מאפשרת לו להכיל את ההמתנה ולחכות בסבלנות ( פירוט ).

לפי זה, בפסוקנו הוא יכלכלך = הוא יכיל ויישא את כולך, עם כל הדאגות והצרות שלך.

תגובות

תהלים נה כג: " הַשְׁלֵךְ עַל יהוה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק ".

קהלת יא א: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ"

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם --- וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם ---[על כן] הַשְׁלֵךְ עַל יהוה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ

-- DAIAN SHEM, 2016-07-18 23:56:44

• • • • • • • יהב = מטען = משא = עון *******

תהלים נה כג: " הַשְׁלֵךְ עַל יהוה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק ".

המרגלים בעוונם הוציאו דיבה על הארץ לא היו צדיקים לכן ניתן להם מוט לשאת משא

במדבר יג כג: "וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד ***וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט *** בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים"

משה ציוה על כהני יהוה לשאת את משא יהב עון הָעֵדָה על פי ספר ויקרא י יז ככתוב:

"מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עון הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יהוה"

מלכים ב ט כה: "וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר שלשה[שָׁלִשׁוֹ] שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי

כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו ויהוה נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה" [את העון הזה]

• • • • • • • יהב = מטען = משא = עון *******

בראשית ד יג: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהוה גָּדוֹל עוני מנשוא" [= כָּל תִּשָּׂא עון]

קין לאחר רצח הבל שב [בתשובה] לאלהים ככתוב:

הושע יד ג: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יהוה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עון וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"

וְשׁוּבוּ אֶל יהוה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עון = הַשְׁלֵךְ עַל יהוה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ

-- DAIAN SHEM, 2016-11-27 02:24:04