קטגוריה:שמות כט ט

מפרשי רש"י

[ח] והיתה להם מילוי ידים זה כו'. אף על גב דבפרק שני דזבחים (דף יז:) ובפרק הנשרפין (סנהדרין דף פג:) פירשו הכתוב על לבישת הבגדים, ודרשו מחוסר בגדים ששימש במיתה, דכתיב "והיתה להם כהונה" על ידי בגדים, ואם אין בגדיהם עליהם הוו להו כזרים, וזר ששימש במיתה (במדבר י"ח, ז'), הכי פירושו, "והיתה להם" מילוי ידים זה, שהוא גם כן על ידי לבישת הבגדים, "לכהונת עולם", כי לבישת הבגדים הוא כהנתם, שאם אין בגדי כהונה עליהם - אינם כהנים. והא דלא פירשו כמשמעו, שיהא להם מילוי ידים זה לכהנת עולם, שיוכלו לעבוד, דאם כן לכתוב 'לכהנת עולם', ומדכתיב "והיתה להם כהנת עולם", רוצה לומר שמילוי ידים זה בעצמו "כהנת עולם", שאם אין בגדיהם עליהם - אינם כהנים, נמצא כי הבגדים בעצמם כהנתם. ואף על גב שרש"י פירש 'והיתה להם מילוי ידים זה לכהנת עולם', ולא פירש 'והיתה להם מילוי ידים כהונת עולם', שאז פירושו שמלוי ידים זה - שהוא לבישת בגדים - יהא להם כהנת עולם, שאם אין בגדיהם עליהם אינם כהנים, אבל 'לכהנת עולם' משמע פירושו שתהא להם מילוי ידים זה שיוכלו לעבוד לעולם, אין זה קשיא, דודאי כיון דכתיב "והיתה להם כהנה לחקת עולם" שמע מינה שרוצה לומר שמילוי ידים זה יהיה להם שיוכלו לעבוד לעולם, רק מדלא כתיב 'לכהנת עולם' שמע מינה דהכי קאמר, "והיתה להם" מילוי ידים זה, שהוא לבישת הבגדים, כהנה להם, שעל ידי הבגדים הם כהנים. ולעולם יהיה זה להם - כאשר ילבשו בגדים הם כהנים, ודבר זה שהוא להם לעולם היה על ידי מלוי ידים, שנתמלאו ידיהם, אם כן היה להם מלוי ידים זה לכהנת עולם. ועוד, אם פירוש הכתוב דקאי על הבגדים בלבד, שהם להם כהונה, אם כן לכתוב 'והיה להם כהונה', ומשמע הבגדים יהיו להם כהונה, ומדכתיב "והיתה להם" קאי על מלוי ידים, מפני שנתמלא הוא להם לכהנת עולם:

[ט] על ידי הבגדים האלה. ואינו ענין אחר כמשמעות הכתוב, כי אלו בגדים כבר נזכרו למעלה "והיתה להם כהנה לחקת עולם", אבל אין כאן מלוי אחר, רק מילוי בגדים:

[י] במלוי הכהונה. לא כל מילוי, שזה לא יתכן, אלא מילוי פרטי - במילוי הכהנה: