שולחן ערוך אורח חיים ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן ג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

הנהגת בית הכסא
ובו שבעה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיז

סעיף א[עריכה]

כשיכנס לבית הכסא יאמר: "התכבדו מכובדים" וכו' (ברכות ס, ב). ועכשיו לא נהגו לאומרו.

סעיף ב[עריכה]

יהא צנוע בבית הכסא, ולא יגלה עצמו עד שישב.

הגה: ולא ילכו שני אנשים ביחד. גם לא ידבר שם, ויסגור הדלת בעדו משום צניעות (אור זרוע).

סעיף ג[עריכה]

אם רוצה למשמש בפי טבעת בצרור או בקיסם לפתוח נקביו, ימשמש קודם שישב, ולא ימשמש אחר שישב, מפני שקשה לכשפים.

סעיף ד[עריכה]

לא יגלה עצמו כי אם מלאחריו טפח, ומלפניו טפחיים. ואשה, מאחריה טפח, ומלפניה ולא כלום.

סעיף ה[עריכה]

אם נפנה במקום מגולה שאין בו מחיצות, יכוין שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא, אבל בין מזרח למערב אסור.

(ולהטיל מים בכל ענין שרי) (ב"י בשם הרמב"ם).

סעיף ו[עריכה]

וכן אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו. ונכון להִזהר אפילו כשאין אשתו עמו.

סעיף ז[עריכה]

המטיל מים מן הצופים ולפנים (פירוש, מקום שיכולים לראות משם הר הבית, ומשם והלאה אין יכולים לראות. רש"י), [לא] ישב ופניו כלפי הקודש (אלא לצפון או לדרום), או יסלק הקודש לצדדין.

סעיף ח[עריכה]

כשנפנה בשדה, אם הוא אחורי הגדר – יפנה מיד; ובבקעה, יתרחק עד מקום שלא יוכל חבירו לראות פירועו.

סעיף ט[עריכה]

לא ישב במהרה ובחוזק, ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי, שלא ינתק שיני הכרכשתא.

סעיף י[עריכה]

לא יקנח ביד ימין.

סעיף יא[עריכה]

לא יקנח בחרס, משום כשפים. ולא בעשבים יבשים, שהמקנח בדבר שהאור שולט בו, שיניו התחתונות נושרות. ולא בצרור שקינח בו חבירו, מפני שמביא את האדם לידי תחתוניות.

הגה: ועכשיו שבתי כסאות שלנו אינן בשדה, נהגו לקנח (בחרס, וכן נהגו לקנח) בדבר שהאור שולט בו, ואינו מזיק. ופוק חזי מאי עמא דבר (חידושי אגודה פרק המוציא).

סעיף יב[עריכה]

יפנה בצניעות בלילה כמו ביום.

סעיף יג[עריכה]

לא ישתין מעומד, מפני ניצוצות הניתזין על רגליו, אם לא שיעמוד במקום גבוה, או שישתין לתוך עפר תחוח (פירוש, קרקע שאינה בתולה, אלא כגון של ארץ חרושה).

סעיף יד[עריכה]

יזהר שלא יאחוז באמה וישתין, אם לא מעטרה ולמטה, מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה, אלא אם כן הוא נשוי. ומידת חסידות ליזהר אפילו הנשוי.

סעיף טו[עריכה]

אפילו מי שאינו נשוי מותר לסייע בביצים.

סעיף טז[עריכה]

לא הותר לנשוי לאחוז באמה אלא להשתין, אבל להתחכך לא.

סעיף יז[עריכה]

המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו.