קטגוריה:משלי כ יד

דקויות

מיהו הקונה?

1. בקריאה ראשונה נראה שהכוונה לצרכן הקונה חפץ בשוּק: בזמן הקניה הוא אומר שהחפץ רע, כדי שהמוכר יוזיל את המחיר; ולאחר שהוא אוזל (= הולך לדרכו), או לאחר שהמוכר אוזל (מוזיל לו את המחיר) הוא מתהלל ומתפאר בכך שהצליח להשיג חפץ טוב במחיר נמוך (ראו 'דעת מקרא'). חכמי התלמוד (בבלי בבא בתרא פד.) אף למדו מכאן הלכה בדיני הונאה.

זו תופעה ידועה בתורת המשחקים: "אפקט הבעלות - זוהי הנטייה לייחס לפריטים שנמצאים ברשותנו ערך גבוה יותר מאשר לפריטים שאינם שלנו" (חיים שפירא, "שיחות על תורת המשחקים", עמ' 213 והלאה; הציטוט ע"פ חגי הופר).- אולם, לפי פירוש זה, אין זה ברור מה בא הפסוק ללמד: האם הוא בא ללמד את הקונים איך להתמקח? או אולי להיפך - הוא בא לגנות את הקונים שמדברים "אחד בפה ואחד בלב"? ואולי הוא בכלל בא ללמד את המוכרים איך להתמודד עם קונים שמתמקחים?

- ועוד: בכל ספר משלי, הפועל קנה מציין קניין רוחני.

2. לכן נראה שגם בפסוק שלנו הפועל קנה מתייחס לחכמה בינה ודעת: "הקונה תורה ע"י הדחק ויסורי רעבון אומר 'אוי לי על רעה זאת והצרה הזאת', וכשהולך לו מלא חכמה - אז יתהלל על הצער שנצטער" (רש"י).

הפסוק מכוון לתלמידים שמתקשים בלימודים. "אכן," אומר הפסוק, "כשאדם עוסק ברכישת השכלה, הוא לפעמים מרגיש רע וקשה. אבל כשהוא אוזל (הולך לדרכו אחרי שסיים את הלימודים), הוא וזכה בתהילה".

אז יתהלל

1. המילים אז יתהלל מתארות את גמולו של האדם המשקיע בקניית חכמה. תהילה היא כבוד המוענק למי שהוא הטוב ביותר בתחומו. כשאדם משקיע בלימודים הוא רוכש ידע ייחודי שעושה אותו לטוב ביותר בתחום זה. החכמה שרכש בקושי ובצער מביאה לו כבוד, (משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ"*.

2. וייתכן גם שהמילים אז יתהלל מתארות את התחושה הסובייקטיבית של הלומד, המהלל ומכבד את החכמה שלמד: ככל שהלומד מתקשה יותר בזמן קניית החכמה, כך הוא יעריך יותר את החכמה שלמד.

הדבר נכון לא רק בלימוד פורמלי אלא גם בלימוד מהחיים: ככל שהאדם סובל יותר מטעות שעשה, כך הלקח שלמד מכך יהיה חשוב לו יותר. התבוננות כזאת נותנת משמעות חדשה לצרות ולייסורים שאנחנו עוברים.