קטגוריה:משלי יב ג

הקבלות

ה' הבטיח לדוד, שבית המלוכה שלו ייכון לעולם, (תהלים פט לז): "זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי; כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה"*. אולם בשושלת המלוכה של דוד היו מלכים רשעים שגרמו לכך שהמלכות קרסה וגלתה.

אולם ההבטחה לבית דוד עדיין בתוקף והיא תתממש בעתיד, (ישעיהו יא א): "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה", (ישעיהו יא י): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד", (מלכים ב יט ל): "וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה"* (ע"פ רמ"ד ואלי).

לפי זה יש לפרש ששני חצאי הפסוק מדברים על אותה משפחה: אדם רשע יפול ויתמוטט ולא יעמוד על כנו; אולם אם אותו אדם בא משורש של משפחת צדיקים, השורש לא יתמוטט אלא יישאר מתחת לאדמה עד שיגיע דור חדש שיצמח וייכון לעולם.

להרחבה ראו גם: "סמלי אילנות ו ושורשיהם" / חיים גבריהו, וכן "צדיקים ורשעים לאורך זמן".