<< | ספר משלי • פרק ה' • פסוק י"ח | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

המהדורה המנוקדת: יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.

יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ
וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃

יְהִֽי־מְקוֹרְ/ךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝/שְׂמַ֗ח מֵ/אֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽ/ךָ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך" - היא התורה שלמדת מנעוריך

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

יהי המקור שתדלה ממנו "ברוך", כי המים הנובעים ממנו תמיד לא יכזבו והם הנוזלים שתקח מתוך בארך והוא השכל הפועל ושמח וגו' אשר תמצא לך מהמוחשות בדרוש דרוש מה שתעזר בו לדעת ההקדמות הראשונות המובילות אל הדרוש ההוא:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"יהי מקורך ברוך" - אשתך תהא ברוכה וחביבה בעיניך, ושמח מאהבת אשת נעוריך.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"יהי מקורך ברוך", המקור מציין המקום שמשם יתחיל נביעת המעין המתפשטים בעומק האדמה, ויציין במליצה שהשכל שלך יהיה ברוך כי תמצא שכל טוב מה', "ושמח מאשת נעוריך" שהיא התורה שקבלת בנעוריך:

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

ולפי שכינה הבנים במעיינות ופלגים, כינה כמו כן את אשתו במקור באומרו: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. וטעם מקורך, כמו "רחם רחמתים" (שופטים ה, ל). ואמרו ז״ל (יבמות סג, ב), אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר: ושמח מאשת נעוריך.

פירוש על דרך המדרש

וטעם יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך, כי תהיה שמח בימי הזקנה על שלמדתה בימי הנעורים.

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ה יח.

יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך

(משלי ה יח): "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ;"

מצודות

מקורך (אשתך) תהא ברוכה וחביבה בעיניך, ושמח מאהבת אשת נעוריך -

סגולות

מקור המים שלך יהיה ברוך, נובע בשפע;

גם מקור האהבה שלך יהיה ברוך, ואתה תשמח ותהנה עם אשתך, כמו בימי נעוריך -

דקויות

מדוע לא אשתך אלא דווקא אשת נעוריך?

1. לפי חז"ל, אדם יכול לשמוח באמת רק כשהוא נמצא עם האשה שהתחתן עמה כשהיה נער: "אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה" (רב יהודה, בבלי יבמות סג ב , בבלי סנהדרין כב א ) . חגי הופר הסביר רעיון זה על-פי דברי ירמיהו, (ירמיהו ב ב): "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ..."( פירוט ). במשך החיים, הגוף הולך ומתבלה, ונכנסים לשגרה משעממת של עבודה ומחוייבויות אחרות; אך אם מתחתנים בגיל הנעורים, הרי שנותר הזיכרון של הגיל הצעיר והרענן יותר, כשהגוף עוד היה במיטבו, וכן האהבה הייתה במיטבה ועוד לא היו כל המחויבויות של הגיל המאוחר יותר, והזיכרון מחייה את הנפש, כך שתוכל לחדש את הישן כאילו אך זה נברא ולשמר את הניצוץ הראשוני הבריאתי שלו כפי שהיה. וכן אנו מכירים זוגות נשואים המשמרים את תחילת זוגיותם כמופת וכמזכרת נעימה.

- אולם, המציאות מראה שישנם זוגות רבים המוצאים קורת-רוח רבה דווקא בזיווג שני.

2. לכן נראה לי שהנעורים בפסוקנו הם משל - נער בספר משלי הוא אדם צעיר וחסר ניסיון, שעושה טעויות ושטויות. אשת נעוריך היא אישה המאפשרת לך להתנהג כמו נער, שגדל ומתפתח, מנסה דברים חדשים ולומד מתוך הטעויות, וכמו שנאמר בפסוק הבא "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" ( פירוט ). מי שמצא אישה כזאת, יוכל להיות שמח בכל עת.

על אישה כזאת, כנראה, נכתב השיר "זו ילדותי השניה, עול השנים כבר נשכח. זו ילדותי השניה, ליבי נפתח..." ( אהוד מנור ).

מקור ושמחה

האיש הנאמן לאשתו זוכה לברכה גם בגוף וגם בנפש:

- בגוף - יהי מקורך ברוך. מקור = מאגר של נוזלים , במקרה זה הכוונה לנוזלי הפריון: יהיה לכם קשר גופני טוב ופורה, כמו ב (תהלים קכח ג): "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ".

- בנפש - ושמח מאשת נעוריך: יהיה לכם קשר רגשי טוב ומשמח.

הקבלות

1. הפסוק שלנו מציג את הקשר עם אשת הנעורים כניגוד לקשר עם אישה זרה. רעיון דומה נמצא ב (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה - מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'": מי שמצא אישה בנעוריו, קל לו יותר להיות טוב ורצוי לפני ה', כי הוא משתמש ביצריו למטרה שלשמה הם נבראו - יצירת משפחה (ע"פ מצודת דוד שם) .

2. הנביא מלאכי הוכיח את בני ישראל על כך שהם בוגדים בנשותיהם היהודיות ולוקחים נשים נכריות. התוכחה שלו מסתמכת על הביטויים הנזכרים בפרקנו, מלאכי ב יד: " "וַאֲמַרְתֶּם 'עַל מָה?' עַל כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ." "וְלֹא אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים, וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד" ".

3. הביטוי אשת נעורים נזכר גם כמשל לאומה הישראלית, (ישעיהו נד ו): "כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ ה', וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ".

עצות

1. אדם המתרחק מנשים זרות, ואינו מתפתה להסתכל עליהן או לדבר עמן דברי חיבה או ליגוע בהן, זוכה לברכה ושמחה בנישואיו.

הפסוק נמצא בסופו של פרק ה, המזהיר את הנער מפני נשים זרות המפתות אותו להתנשק עמן. הנער מעוניין להשיג אהבה והנאה בדרך הקלה, אך החכם מזהיר אותו שהדרך הזאת תוביל אותו לחיי צער וסבל ( פירוט ). האושר האמיתי נמצא כשמשקיעים דווקא בסביבה הקרובה.

מקור = מאגר של נוזלים , במקרה זה הכוונה לנוזלי הרחם של האשה או הזרע של האיש.

יהי מקורך ברוך = אם תתרחק מנשים זרות, תהיה ברכה בינך לבין אשתך, יהיה לכם קשר גופני טוב שיוביל גם לפריה ורביה (מצודות, רמ"ד ואלי) .

ושמח מאשת נעוריך = אם תתרחק מנשים זרות, תהיה ברכה באהבה שבינך לבין אשתך, יהיה לכם קשר רגשי טוב שיוביל לשמחה.

2. ניתן לפרש את הפסוק גם כמשל לשמחה והנאה רוחנית: "אשת נעוריך - היא התורה שלמדת מנעוריך" ( רש"י על-פי רבי שמואל בר נחמני במדרש משלי ) . וכך סיפר הרב רונן חזיזה (חמש דקות תורה ביום, ג תמוז ה'תשס"ט) : שני חברים סיימו את שירותם הצבאי ונסעו למזרח הרחוק. באחד המקומות התלבטו לאן להמשיך בטיול. הם התווכחו מעט, עד שהודי אחד פנה אליהם וסיפר להם על "מקדש" שבו יושבת אישה שאומרת דברים נסתרים לכל מי שנכנס אליה, מעין מגדת עתידות, צריך לכתוב לה את השאלה והיא עונה. הם התלהבו מהרעיון. אחד ישב וכתב את השאלה. הוא חשב לעצמו: אם היא יודעת עתידות, לא יזיק אם אכתוב לה את השאלה בעברית, היא אמורה להבין... הוא מסר את הפתק לנער המשרת, ולאחר שהכניס את הפתק ל"נביאה" הוא חזר חיוור ואמר שהיא קוראת להם פנימה. כשעמדו מולה, אמרה להם: "לפי הכתב אני רואה שאתם שייכים לעם ישראל - העם הנבחר. אין לכם מה לחפש כאן! מקומכם הוא בארץ הקדושה ובמסורת אבותיכם שעמדו בהר סיני! לכו הביתה!". הם היו מופתעים וחזרו לארץ, והיום ברוך ה' הם אנשים יראי שמים ושומרי מצוות. זהו סיפור אחד מתוך אלפי סיפורים על אנשים שהלכו רחוק כדי למצוא את האמת, ושכחו לבדוק את המקור בשורש שלהם שהוא היהדות... בא שלמה המלך ואומר: יהי מקורך ברוך - תבדוק את המקור שלך! ותמצא שהוא ברוך, וממילא ושמח מאשת נעוריך - זוהי היהדות שאליה נולדת בתור נער. שם שמחתך ושם הצלחתך.