המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וה' חפץ דכאו החלי" - הקב"ה חפץ לדכאו ולהחזירו למוטב לפיכך החלה אותו
"אם תשים אשם נפשו וגו'" - אמר הקב"ה אראה אם תהא נפשו נותנת ונמסרת בקדושתי להשיבה לי אשם על כל אשר מעל אגמל לו גמולו ויראה זרע וגו' אשם זה לשון כופר שנותן אדם למי שחטא לו (אמינד"א בלע"ז) כענין שנאמר בפלשתים אל תשיבו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם
"וחפץ ה' בידו יצלח" - והנה הצליח חפץ ה' כי עמד בנסיון ולא הרהר אחר מדת הדין
"אם תשים אשם נפשו" - ר"ל אולם לא באו לכפר עון העכו"ם כי אם לנסותו להטיבו באחריתו וכאלו אמר אראה אם נפשו תשים את עצמה אשם לומר שבדין בא מה שבא כי חטא ואשם לא יהרהר אחרי אז יהיה גמולו שכל ימי חייו יראה זרעו בעיניו ויאריך ימים ועכ"ז לא ימות מי בחייו
"וה' חפץ דכאו החלי" - זהו מאמר הנביא כמשיב על דברי העכו"ם שיהיו כמסתפקים אם הצרות הבאות על ישראל היו מרוע בחירתם ולא בגזרת המקום או באו מיד ה' לכפר על עון העכו"ם ואמר להם לא כן הוא אבל ה' חפץ לדכאו וגזרת המקום נעשתה והוא החלי אותו
"וה' חפץ דכאו החלי", אומר לכן תחת שאבותיהם בדורות הראשונות תחת יד עכו"ם נהרגו על קדושת שמו רצה ה' וחפץ "דכאו החלי" לחלות ולפייס את דכאו של הדור ההוא, שיטיב בעבור זה לבניהם בדור האחרון, ולכן אני אומר לך, אתה האויב, "גם אם תשים אשם נפשו" גם אם תשים את נפשו כנפש אשמה וחייבת מיתה ותהרוג אותו, מכל מקום ה' חפץ לחלות דכאו ולפייסו ע"י "שיראה זרע (אשר) יאריך ימים", הגם שהוא ימות יצליח זרעו ויאריך ימים, ואחר שה' חפץ כן הנה "חפץ ה'" זה "יצלח בידו" של זרעו:
