וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה

שבעים שנות גלות

יש שלשה דרכים להבין את הפסוק.

א. בני ישראל יגלו, ויהיו 70 שנה בבבל.

ב. וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה [וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל] שִׁבְעִים שָׁנָה.

כלומר הארץ תהיה שממה שבעים שנה, וחלק מן הזמן יעבדו את מלך בבל.

שים לב שהמבנה בדיוק כמו ברית בין הבתרים בראשית טו יג.

ג. וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה [וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל סך הכל שִׁבְעִים שָׁנָה].

כלומר בני ישראל יגלו, וסך כל שנות בבל עליהם תהיין שבעים. כאשר היום זאת כבר השנה החמישית למלכות בבל בעולם.

מתוך הביאורים,

א לא קרה - למעשה 66 שנה היו בני ישראל בבבל.

ב קרה - 70 שנה אחרי היות כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה, זה חורבן ירושלים, יוסד בית המקדש (חגי א א).

ג קרה - 70 שנה אחרי קום מלכות בבל על העולם נפלה בבל [וגם שבו ישראל אל ארצם, אך זאת נבואה אחרת ירמיה כט י].

וזה אחד המקומות שאחת דבר ה' ושתים השמיענו.

ראיה לביאור ב, שדניאל אומר (דניאל ט ב) בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה:

ואיפה אמר ירמיהו כזאת??? [פה!]

ראיה לביאור ג, שעזרא כותב (עזרא א א) וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס:

רואים שסרה מלכות בבל.

[היות בני ישראל בבבל 66 שנה ושנת קום בבל ידעתי מן המשכילים חוקרי דברי הימים.]