המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ושה אחת מן הצאן" - מיוחד שבצאנו וכן אמר משה מבחר נדריכם לומיי"לור בלע"ז
"מן המאתים ממשקה ישראל" - דרשו רבותינו לענין הנסכים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור שנפל לתוכו יין של ערלה או של כלאי הכרם מכאן לערלה וכלאי הכרם שבטלין במאתים
"ממשקה ישראל" - מן המותר לישראל כל קרבנותיהם יהיו משקה הראוי לישראל כל עיקר הסעודה קרויה על שם המשקה כלומר האכילה עם השתייה תהא מן המותר לישראל
"ממשקה ישראל" - ת"י מפטימא דישראל ר"ל מבהמות הטובים והמובחרים שבידם יביאו הקרבנות וכן מסלת היפה יביאו למנחות ורז"ל אמרו מן המותר לישראל וכאומר מן הראוי לסעודת ישראל כי הסעודה נקראת ע"ש המשקה וכן אל המשתה וגו' (אסתר ה')
"ושה אחת וגו' מן המאתים" - מי שיהיו לו מאתים צאן יביא שה אחת לקרבן לחנוך הבית
מצודת ציון
"ממשקה" - תרגם יונתן מפטמא ר"ל שמן בעל מוח רב מושקה בלחלוחית וכמ"ש ומוח עצמותיו ישקה (איוב כ"א) ועל המנחה נאמר בדרך השאלה
"ושה אחת מן הצאן, מן המאתים", מן הצאן יגיע לנשיא שה אחת ממאתים צאן, וכן יגיע לו שיעור זה "ממשקה ישראל", היינו מיתר משקים שאינם שמן, כמו מן היין והשכר יקח תרומה א' ממאתים, וחז"ל הוציאו מזה שערלה בטלה במאתים, ר"ל שהשיעורים האלה שיקח שהיא א' מששים א' ממאה א' ממאתים, יהיה על שהם שיעורים קטנים ובטלים תמיד, כמו שמצאנו ביטול בששים, ותרומה עולה בא' ומאה, ומזה הוצאיו שה"ה שיש הבטלים במאתים ואמרו ממשקה ישראל מן המותר לישראל כי מה שהנשיא יקח מנות אלה מפרש אח"כ מפני שעליו יהיה מוטל להקריב קרבנות הצבור ונסכיהם, ובודאי יתנו לו משקה ישראל שכשר לנסכים, ומפרש למה יקח מנה מן הצאן ומנה מן התבואה והיין והשמן, וזה יהיה "למנחה", מן החטים יקריב מנחות, וכן מן היין והשמן יקריב מנחת נסכים, ומן הצאן יקריב "עולה ושלמים", וקרבנות צבור הצריכים "לכפר עליהם", כמו שעירי ר"ח ושל מועדות שמכפרים על הצבור, שכל קרבנות הצבור יהיו מוטלים על הנשיא, ולכן.
