קטגוריה:דניאל א ה

וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ

וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ

"וַיְמַן" - שורש 'מנה'

'מִנָּה' - הציב בתפקיד, הסמיך, העניק - הסריס שמונה לאסוף את הנערים, נעשה האחראי לחלוקת האוכל למנות לכל נער.

'מָנָה' - חילק למנות, ספר, הקציב מנות.

המלך קבע שהסריס יאכיל את הנערים בצורה נאה ומוגבלת - לא יותר מדי ולא מעט מדי. בהמשך נראה שהמלך התבונן בנערים, והסריס חשש מכעסו של המלך במידה ונער יתחיל לרזות או יהיה חולה.

דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ

כל יום הנערים קיבלו דבר, משהו. לא היו ימי צום או רעב.
לא ברור אם המלך קבע את אותו אוכל כל יום, או קבע אוכל שונה לכל יום, במחזוריות מסוימת.
לא ידוע שלבבלים היה מחזוריות שבועית, אבל לפחות היתה להם מחזוריות חודשית, ועונות השנה סיפקו את האוכל שהיה בהמצא בתקופה המתאימה.

מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו

במקביל למילה יין מופיעה המילה "מִפַּת בַּג". המילון מסביר ש"מִפַּת בַּג" פונה לאוכל מעולה. ניתן להבין שהנערים קיבלו אוכל ויין מעולים שהמלך הגיש לאורחיו במשתה הערב.
אולם סביר שהמלך האכיל את הנערים בשְׁיָירִים מארוחותיו עם נכבדיו, והנערים לא אכלו יחד איתו.
בצורה זאת המלך היה יכול להכין מעט עודף אוכל כדי שלא יחסר לאורחיו, לא זרקו אוכל לאשפה, והיה לו אוכל בחינם לנערים.

הנערים זכו לאכול משולחן המלך אוכל מעולה ביותר, אפילו אם אוכל אכול מעט, קר, ומעורב.
המלך גם העניק יין לנערים, אולם סביר שהם לא קיבלו מספיק כדי להשתכר.

וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ

כשם שאחשורוש הורה להחזיק את הנערות במרחק ממנו לתקופה ממושכת, ככתוב: "שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן" (ביאור:אסתר ב יא), כדי לוודא שהן לא חולות, כך נבוכדנצר שמר את הנערים במרחק במשך שלוש שנים ולתת להם זמן לגדול.

לבטח המלך לא בחר נערים בני 15 בלבד, ואחרי 3 שנים הם היו בני 18 ומתאימים לעמוד לפניו. הנערים היו יפים ומלומדים, כך שהם היו מגיל 13 עד 18, ושלושת שנות ההמתנה נועדו לוודא את בריאותם וכשרותם לתפקיד שיעד להם המלך.

וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

לא כל הנערים זכו לעמוד לפני המלך.
רק אלו שהוכיחו את עצמם כמעולים בחוכמתם וביכולתם זכו לעמוד לפני המלך, להקשיב לו ולענות לשאלותיו. ייתכן שהמלך בחן את הנערים שהסריס הכין, והמלך בחר מי ישאר לפניו.

וכך נאמר, "מִבְּנֵי יְהוּדָה [הובאו] דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה" בלבד, וכל הארבע האלה זכו שידבר "אִתָּם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל א יט).

זה היה בדומה לתחרות היופי של אחשוורש, שהנערות שהמלך לא בחר למלכה הועברו לבית הנשים השני, ולא באו "עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ, וְנִקְרְאָה בְשֵׁם" (ביאור:אסתר ב יד).