קטגוריה:דברים יב ו

<< | ספר דברים • פרק י"ב • פסוק ו' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם

המהדורה המנוקדת: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם.

המהדורה המוטעמת:

וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/הֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּ/ה עֹלֹֽתֵי/כֶם֙ וְ/זִבְחֵי/כֶ֔ם וְ/אֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵי/כֶ֔ם וְ/אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְ/כֶ֑ם וְ/נִדְרֵי/כֶם֙ וְ/נִדְבֹ֣תֵי/כֶ֔ם וּ/בְכֹרֹ֥ת בְּקַרְ/כֶ֖ם וְ/צֹאנְ/כֶֽם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתַיְתוֹן לְתַמָּן עֲלָוָתְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְיָת מַעְשְׂרֵיכוֹן וְיָת אַפְרָשׁוּת יַדְכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן וְנִדְבָתְכוֹן וּבְכוֹרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעָנְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וְתַיְיתוּן תַּמָּן עַלְוַותְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְיַת מַעֲשַרְתֵּיכוֹן וְיַת אַפְרָשׁוּת יְדֵיכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן וְנִיסְבָתֵיכוֹן וּבְכוֹרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעָנֵיכוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וזבחיכם" - שלמים של חובה

"מעשרתיכם" - מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה

"תרומת ידכם" - אלו הבכורים שנאמר בהם (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך

"ובכורות בקרכם" - לתתם לכהן ויקריבום שם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ז] שלמי חובה. דאי בשלמי נדבה, הרי הם בכלל "נדריכם", אלא שלמים - בשלמי חובה איירי. והא דאמר בספרי (שלמיכם) ["זבחיכם"] 'בין שלמי יחיד בין שלמי ציבור', לא כמו שחשב הרא"ם 'שלמי יחיד' הם שלמי נדבה, דאין זה, אלא שלמי יחיד הם שלמי שמחה, והם חובה (חגיגה דף ח.), ו'שלמי ציבור' הם שלמי עצרת (ויקרא כ"ג, י"ט), וכולם בחובה איירי:

[ח] לאכול לפנים מן החומה. דאם לא כן, למה צריך להביאם לירושלים:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְזִבְחֵיכֶם – שְׁלָמִים שֶׁל חוֹבָה.
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם – מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ספרי סג), לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.
תְּרוּמַת יֶדְכֶם – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" (להלן כו,ד; ספרי שם).
וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם – לְתִתָּם לַכֹּהֲנִים, וְיַקְרִיבֵם שָׁם.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"מעשרתיכם" - מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן המחיצה ואת תרומת ידכם אלו הבכורים שנאמר בהם (להלן כו ד) ולקח הכהן הטנא מידך לשון רש"י מדברי רבותינו (ספרי יב) ועל דרך הפשט יזכיר הכתוב העולות והזבחים שחייב לאוכלן שם במחיצה לפני ה' והזכיר גם כן שיביא שם המעשר והתרומה שיתן אותם לכהנים וללוים משרתי המקדש וישמחו גם הם עמכם ועם בתיכם כענין שנאמר (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר השם צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכן יסדו בבית שני בתרומה ובתרומת המעשר שיביאום למקדש שנאמר (נחמיה י לח) ואת ראשית עריסותינו ותרומותינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ונאמר (שם פסוק לט) לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר וטעם "תרומת ידכם" מפני שהתרומה לא נתנה בה התורה שיעור אבל היא כאשר תרים ידו וכן מה שאמר (פסוק יז) לא תוכל לאכול בשעריך יזהיר על הישראלי שלא יאכל בשעריו המעשר והבכורות והנדרים והתרומה וחזר והפריש ביניהם (בפסוק יח) כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו אתה ובנך ובתך הנאכל לכם והלוי אשר בשעריך יאכל שם בשעריך הראוי אליו כמו שנאמר בהם (במדבר יח לא) ואכלתם אותו בכל מקום ויקצר הכתוב בדברים המפורשים במקום אחר ואני סובר בפשוטו של מקרא זה כי "תרומת ידכם" מה שירים אדם לה' מכספו ומזהבו לעשות אותו קרבן עולה או זבח והזכיר בקרבן שלשת מינין הנדרים אשר הם הרי עלי קרבן שור או כשב או עז והנדבה אשר יאמר בשור ושה הרי זה עולה ואביא אותה למקדש והתרומה אשר ירים מכל אשר לו כסף או זהב או שהביא בהמתו חולין לעזרה ויאמר לכהנים הרי זו מידי לשם והוא מלשון כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת ה' (שמות לה כד) וכן כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' (במדבר יח יט) קרבנות הם וכך אמר בשקלים (שמות ל יג) מחצית השקל בשקל הקדש וגו' תרומה לה' והם לקרבנות (מגילה כט) כי כל מה שירים אדם לה' מכל אשר לו בין לקרבנות בין לבדק הבית כענין ויקחו לי תרומה (שם כה ב) בין לכהנים משרתי ה' הכל יקרא תרומה כענין שכתוב במכס (במדבר לא כט) ונתת לאלעזר הכהן תרומת ה' והיו חולין גמורין בידו וכן ואשקלה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויועציו (עזרא ח כה) ולא אמר הכתוב "תרומותיכם" שלא נטעה בתרומת הכהנים אבל אמר "תרומת ידכם" מה שתרימו ברצונכם מן הבא בידכם והנה כל הנזכרים בכאן חייבים במחיצה כי פירוש מעשרותיכם מעשר בהמה ומעשר שני הנאכלים לפני השם כי מעשר ראשון מעשר הלוים ומעשר עני להם הוא

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

ובאת שמה והבאתם שמה, למה נאמר? לפי שנאמר (במדבר כט) ( אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם ולמנחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ) [ אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו ].

יכול אין לי שקרב ברגל אלא קרבנות הרגל בלבד. מנין לקרבנות צבור ולקרבנות יחיד שהוקדשו לפני הרגל (שיבואו לפני הרגל וקרבנות יחיד) ושהוקדשו ברגל שיבואו ברגל - ת"ל ( אלה תעשו לה' במועדיכם ) [ מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו לה' ] לרבות עופות ומנחות, לרבות שכולם יבואו ברגל.

יכול רשות - ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם. אם להתיר (הבאתם ברגל) כבר התיר, אם כן למה נאמר אלה תעשו לה' במועדיכם - לקבעם חובה, שכולם יבואו ברגל.

יכול באיזה רגל שירצו ת"ל ובאת שמה והבאתם שמה. אם להתיר כבר התיר, ואם לקבוע (כחובה) כבר קבע. אם כן למה נאמר ובאת שמה , והבאתם שמה - לקבעם חובה, שלא יהא אלא ברגל ראשון (שקבע) [שפגע] בו.

יכול אם עבר רגל (אבד) [אחד] ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר - ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם , הא אינו עובר עליו משום בל תאחר, עד שיעברו עליו רגלי שנה כולה.

עולותיכם, עולת יחיד ועולת צבור.

וזבחיכם, זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי צבור.

מעשרותיכם, (בכורות נג) ר' עקיבא אומר בשתי מעשרות הכתוב מדבר - אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה.

ותרומת ידכם, (יבמות כב) אלו בכורים, שנאמר (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' א-להיך .

ובכורות, (תמורה כא) זה הבכור.

בקרכם וצאנכם, אלו חטאות ואשמות.

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

יא.

ובאת שמה והבאתם שמה . מ"ש ובאת שמה מיותר. ופי' שר"ל שבפעם הראשון שתבא לרגל, צריך אתה להביא עולותיכם וזבחיכם, שכולל של יחיד ושל צבור. כי ממ"ש בסוף אמור אלה מועדי ה' וכו' למדך שמותר להקריבם ברגל, וממ"ש בפ' פינחס אלה תעשו לה' במועדיכם למדינן שהוא חובה.

ועדיין לא ידענו שחובה להביא ברגל ראשון, ועז"א ובאת שמה והבאתם שמה.

ודברי הספרי נמצאים בספרא ( אמור קצ ) ומשם הוגה הגי' בכאן כי גי' הספרים משובשת כמ"ש הגר"א, וכן בא בקיצור בספרי ( פנחס נו ) עיי"ש בפרושי שם ושם.

יב.

עולותיכם , כל מה שחשב (=שאמר) הם דברים שאין נאכלים רק בירושלים [עי מ"ל פי"ד מה' מעה"ק שתמה עמ"ש דשייך עשה ובאת שמה ביתר דברים]. וע"כ חשב שני מיני מעשרות שהם ג"כ נאכלים בירושלים.

וכן בכורים למד מן תרומת ידכם, שא"א לומר על תרומה שנאכלת בכ"מ.

אולם לא חשב פה חטאות ואשמות. וי"ל דגמרינן להו מבכור שאינו בא בנדבה, וכן חטאות ואשמות שהן חובה. וז"ש ובכורות בקרך אלו חטאות ואשמות, ר"ל דגמרינן מינה חטאות ואשמות.