המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"והסיר ה' ממך כל חולי" - הנהוג לבא בעולם והזכיר כל מדוי מצרים הרעים להבטיח ונתנם בכל שונאיך או שירמוז כי בעשותם המשפטים ינצלו מהם ואם לא יעשו אותם יבואו עליהם כאשר באו על המצרים כאמור בתוכחות (להלן כח, ס) והשיב בך את כל מדוי מצרים וגו' וכבר פירשתי זה בסדר ויהי בשלח (שמות טו, כו) והזכיר תחלה במשפטים לכלות ולהכרית עובדי עבודה זרה ולכך אמר ואכלת את כל העמים שתכריתם כענין שנאמר כי לחמנו הם (במדבר יד, ט) כי אכל את יעקב (תהלים עט, ז) ואכלוהו ויכלוהו (ירמיה י, כה) וכן רבים. ואמר לא תחוס עינך עליהם כאשר הזכרתי (בפסוק יב) כי ברחמנות השופטים (ס"א הטפשים) יאבד כל משפט:
והסיר ה' ממך כל חולי. שהוא במנהגו של עולם. וכל מדוי מצרים, שהיו חוץ ממנהגו של עולם.
או יאמר, כל חולי הוא הבא מחוץ לגוף מצד השתנות האויר וקלקולו, וכל מדוי מצרים הוא הבא מבפנים מתוך הגוף, וזהו לא ישימם בך.
"הרעים" המתדבקים:
" אשר ידעת" שלקו על הים כמבואר למעלה:
" לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך" אע"פ שיתנם בשונאיך לא ידבקו בך כענין יפול מצדך אלף אליך לא יגש:
"כי מוקש הוא לך" כי אמנם היותך חס עליהם יהיה לך למוקש שיפתוך:
