קטגוריה:בראשית נ ג
נוסח המקרא
וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום
וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם.
וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃
וַ/יִּמְלְאוּ־ל/וֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַ/חֲנֻטִ֑ים וַ/יִּבְכּ֥וּ אֹת֛/וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּשְׁלִימוּ לֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין אֲרֵי כֵּן שָׁלְמִין יוֹמֵי חֲנִיטַיָּא וּבְכוֹ יָתֵיהּ מִצְרָאֵי שִׁבְעִין יוֹמִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּשְׁלִימוּ לֵיהּ מִן דְאִתְבְּסַם אַרְבְּעִין יוֹמִין אֲרוּם כְּדֵין שַׁלְמִין יוֹמֵי בַּסִימַיָיא וּבְכוּן יָתֵיהּ מִצְרָאֵי שׁוּבְעִין יוֹמִין אָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין אִיתוּן נִבְכֵּי עַל יַעֲקב חֲסִידָא דְבִזְכוּתֵיהּ עֲדַת כַּפְנָא מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם דַהֲוָות גְזֵירְתָּא לְמֶהֱוֵי כַפְנָא אַרְבְּעִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וּבִזְכוּתֵיהּ דְיַעֲקב אִתְמַנְעָן אַרְבְּעִין שְׁנִין מִן מִצְרַיִם וְלָא הֲוָה כַּפְנָא אֱלָהֵן תַּרְתֵּין שְׁנִין בִּלְחוֹדֵיהוֹן: |
רש"י
"ויבכו אותו וגו'" - ארבעים לחניטה ושלשים לבכיה לפי שבאה להם ברכה לרגלו שכלה הרעב והיו מי נילוס מתברכין
מפרשי רש"י
[ב] ארבעים יום לחניטה ושלשים לבכי. פירוש כי דין הבכי שלשים יום כמו שמצינו במשה (דברים ל"ד, ח') ובאהרן (במדבר כ', כ"ט), ואלו שלשים יום מתחילין אחר החניטה ואין עוד המת לפניהם, שכל זמן שמתעסקין עמו - אין לבכות עליו מפני טורח החניטה שהיו מתעסקין עמו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם – אַרְבָּעִים לַחֲנִיטָה וּשְׁלֹשִׁים לִבְכִיָּה; לְפִי שֶׁבָּאָה לָהֶם בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁכָּלָה הָרָעָב, וְהָיוּ מֵי נִילוּס מִתְבָּרְכִין.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית נ ג.
וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם
וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים
תאור החניטה מתואר בערך 'מנהגי קבורה' של מצרים העתיקה.
בתהליך החניטה מוצאים אברים כדי למנוע מהם להרקב בתוך הגוף. הטיפול נועד לא לפגוע בעור החיצוני. לאחר הניקוי מיבשים את הגוף במשך זמן מה כדי למנוע ממנו להרקב. לפי הכתוב התהליך הזה לוקח 40 ימים. בערך וויקיפדיה נאמר שהטכניקה הטובה ביותר ארכה 70 יום.
וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם
לפי החלק הזה של הפסוק בכו ליעקב שבעים יום. לא כתוב: 'כי כן ימלאו ימי החנטים, ואחרי כן בכו לו עד היום השבעים'.
- במנהג שלנו השבעה מתחיל לאחר הקבורה. בימים עד שהקבורה בוצעה, אנשים יכולים לבכות, אבל זה לא מקצר את משך השבעה.
- אפשרי שבזמן החניטה של 40 יום בכו ליעקב, ואחר כך המשיכו 30 יום לסכום כללי של 70 יום,
- ייתכן שבמשך ה40 יום לא בכו ליעקב, וכאשר נגמרה החניטה התחילו 70 יום של בכי, וכך נתנו ליעקב כבוד של 110 ימים.
רש"י נאבק בנושא והוא הסביר: "ארבעים לחניטה ושלשים לבכיה". כנראה לא נראה לו שבכו בזמן החניטה וההכנה, ולא נראה לו שבכו 70 יום נוספים לסכום כללי של 110 ימים, ורק אז יוסף בקש רשות לצאת לקברו את אביו בכנען.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית נ ג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.