קטגוריה:בראשית מז כד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם
המהדורה המנוקדת: וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי בְּאַעוֹלֵי עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חַד מִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה וְאַרְבְּעָא חוּלָקִין יְהֵי לְכוֹן לְבַר זְרַע חַקְלָא וּלְמֵיכַלְכוֹן וְלַאֲנָשׁ בָּתֵּיכוֹן וּלְמֵיכַל לְטַפְלְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בְאִישׁוּנֵיהּ בְּמִכְנוֹש עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חוּמְשָׁא לְפַּרְעה וְאַרְבַּע חוּלְקִין יְהֵי לְכוֹן לְבַר זַרְעָא דְאַרְעָא וּלְמֵיכְלֵיכוֹן וּלְפַרְנוּס בָּתֵּיכוֹן וּלְמֵיכוּל לְטַפְלְכוֹן: |
רש"י
"ולאשר בבתיכם" - ולאכול העבדים והשפחות אשר בבתיכם
"טפכם" - בנים קטנים
מפרשי רש"י
[כ] לאכול העבדים והשפחות. לא כל אשר בבתיכם כמשמעות המקרא, שאם כן לא הוי צריך למכתב "בתיכם ולטפכם":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם – וְלֶאֱכוֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם.
לְטַפְּכֶם – בָּנִים קְטַנִּים.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ונתתם חמישית לפרעה" כי זה הוא הראוי לו מהם אחר שיפרעכם את המוטל עליו לפרוע: " וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה" שהוא חייב לתת לכם כמו בעל השדה:
" ולאכלכם" ובשביל מזונותיכם שהוא חייב לתת לכם ובכן נשאר בדין החומש שלו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וטעם אומרו ולאכול לטפכם ולא כללם לאשר בבתיכם, להיות שהטף מנתם מרובה כנגד חלק העודף אמר ולאכל לטפכם:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז כד.
ראו פסוק כג
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת
המילה "בַּתְּבוּאֹת" כוללת כל יבול שזורעים ואוספים כל שנה. הכתוב מסביר שמדובר רק "לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם" - רק פרי האדמה בשדות.
למה יוסף צמצם את המס לאדמה בלבד?
במס לא נכללו:
- בעלי עצי פרי -
- דיגים מהיאור והים -
- צידים - "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" (ביאור:בראשית כה כז).
- רועי צאן ובקר - "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג)
- סוחרים - "אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית לז כה)
- בעלי מלאכה - בנאים, רופאים, שייטים, מלחים, "וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר" (מלכים ב כד יד)
אפשר להרחיב את המילה: "בַּתְּבוּאֹת" - לכל דבר 'שמביא' - ואז כל אדם במצרים חייב במס על מוצריו.
אולם כפי שרואים בתקופת יוסף לא היה חוק שכל אדם משלם מס, ולכן שנים רבות מאוחר יותר פרעה נכה פוקד על מס רכוש, שאינו קשור להכנסה, ככתוב: "אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ, נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ, לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה" (מלכים ב כג לה).
מס מהתבואה היה קל למדידה ואחיד, ופקידי המלך לא יתחילו לגנוב מהמיסים. סביר שהיה קשה להעריך הכנסה שאינה תבואה כדי לכפות מס.
אַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם
יוסף יסד מס אחיד של 20%, ולעם נשאר 80%.
"לָכֶם" – פרעה ראה את עצמו כמרכז העולם, והוא נתן פקודה: אתם תשלמו לי מס, ולכם ישאר הנותר. פרעה לקח את חלקו ראשון. החקלאי לא קיבל הורדות עבור ההוצאות שהיו לו, ותשלום לפועלים. יפה שהמס היה יחסי לכמות התבואה השנתית, ולא תשלום קבוע, הן למלך היה הוצאות שנתיות קבועות והוא לא יכול לקבל פחות הכנסה בשנה שהיבול יהיה נמוך.
בתקופת הרעב, יוסף לקח את כל העודפים ואגר אותם, וכך יוסף ייצב את השוק ומנע נפילת מחירים. לא נאמר שיוסף המשיך לייצב את השוק ולקחת את העודפים שהיו מעל ומעבר ליבולים רגילים.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מז כד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.