קטגוריה:בראשית מא מד

תרגום

אֲנִי פַרְעֹה

פרעה מציג את עצמו כמלך מצרים בעל שלטון מוחלט. הוא מציג את עצמו כאלוהים: "אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים" (בראשית טו ז), "אֲנִי אֵל שַׁדַּי" (ביאור:בראשית לה יא).

פרעה נותן ליוסף מה שהוא חושב שנמצא בידו – שלטון מוחלט – מבלעדיו "לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

למרות שפרעה רק עכשו קיבל הדגמה מה ההבדל בינו לבין אלוהים, לפחות על בני אדם כאשר הוא רואה אותם, פרעה יכול לפקוד: "לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" ואת הזכות הזו פרעה מעניק ליוסף.

וּבִלְעָדֶיךָ

בלי רשות ממך, או בניגוד לפקודתך. יוסף מקבל את הזכות לזרוק אנשים לכלא על סרוב פקודה, או מעשה שפוגע בו או בתוכניתו, ביודעין ושלא ביודעין.

למרות שפרעה נראה כמלך נאור, ששואל בעצת יועציו, ולמרות שהוא דואג לעמו ומכין אוכל לשנות הרעב, פרעה מודע לחשיבות האלימות והפחד כדי לשלוט בעמו, ולפעול נגד אויביו.

ביאור נוסף

ראשית, רש"י מסביר מהו הנושא של הפסוק. שהרי לא יתכן שכדי לגרד באוזן צריך רישיון... לכן רש"י מפנה לתרגום אונקלוס. שמסביר שמדובר בנשיאת כלי זין ובשימוש בכלי מלחמה. כלומר: אחרי שפרעה מינה את יוסף ל"שר הכלכלה" עכשיו פרעה מסדיר עם יוסף את האחריות על הנושא הביטחוני "שר הבטחון".
רש"י מסביר ששתי אפשרויות ישנן בהבנת הפסוק.

• פירוש ראשון והוא העיקר: אני פרעה - שיש יכולת בידי לגזור גזרה על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו. ואתה - יוסף - נשאר אחראי רק על הכלכלה. והיות ומקור הסמכות שלך הוא מהמלך- ממני, לכן אני פרעה קובע בלעדיך. כלומר: אינני צריך את אישורך, ורק אני אחראי לביטחון.
• בפירוש השני פרעה מעניק ליוסף גם את השליטה הביטחונית. ורש"י מעיר, שפירוש זה לוקה בחסר, כיון שאם אלה פני הדברים, פרעה היה אמור לאמר זאת ליוסף לפני מסירת הטבעת.

ועוד, שבפרשת "ויגש" פרעה הוא המצווה ליוסף לתת לאחים "עגלות" על פי פרעה. מכאן שהסמכות הביטחונית נותרה בידי פרעה. לכן רש"י הביא זאת כפירוש ראשון והוא העיקר.

הערות:

1. שר הצבא והבטחון אחראי על שמירת השלטון מפני אויבים חיצוניים, או פנימיים. יואב בן צרויה היה שר צבאו של דוד המלך, וזאת דוגמא מלאה של תפקיד שר הצבא.
2. ברור שכאשר שליט עליון מוחלט מעניק תפקיד, השליט נשאר מעל הכל, כרצונו השרירותי. סביר שאפילו אם יוסף מונה לשר הכלכלה בלבד, ברור שהוא קיבל כוח משטרתי, פנים-ארצי, לכפות את רצונו על סרבנים, ולא היה צריך להתחנן לשרים אחרים שיעזרו לו.
3. לפני שיוסף מונה למשנה למלך, פוטיפר היה שר הטבחים שבביתו היה בית הסוהר המלכותי (ביאור:בראשית ל כ). שר הטבחים לא היה זה שהכין את הבשר למלך, אלא השר הממונה על טבח אנשים, כפי שנבוכדנצר שלח את מפקד צבאו, ככתוב: "בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלָ͏ִם" (מלכים ב כה ח). כיוון שפרעה חשש שיוסף מכיר כבוד לפוטיפר שר הטבחים, וביחד, יוסף ופוטיפר, יכולים לאיים על כוחו, לכן פרעה העביר את פוטיפר מתפקידו הצבאי ועשה אותו להיות "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (ביאור:בראשית מא מה). כך תפקיד שר הצבא התפנה, ליוסף או לשר מצרי אחר. אולם לא סביר שפרעה יחשוש מאיחוד של פוטיפר עם יוסף, ידיח את פוטיפר, ויעניק את כל כוחו של פוטיפר ליוסף.
4. בהמשך נאמר, כשיוסף יצא לקבור את אביו בכנען, "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד" (ביאור:בראשית נ ט), אולם לא נאמר שיוסף פקד על הצבא הזה. הצבא נועד להגן על יוסף שלא יפגע מחוץ למצרים, וגם כדי להבטיח את שובו לפרעה, אפילו נגד רצונו.