קטגוריה:בראשית מ יב
נוסח המקרא
ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם
וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
וַ/יֹּ֤אמֶר ל/וֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑/וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַ/שָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לֵיהּ יוֹסֵף דֵּין פּוּשְׁרָנֵיהּ תְּלָתָא שִׁבְשִׁין תְּלָתָא יוֹמִין אִנּוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ יוֹסֵף דֵין סוֹף פּוֹשְׁרָנָא דְחֶלְמָא תְּלָתֵי מְצוֹגְיָא תְּלָתֵי אַבְהַת עַלְמָא אִינוּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב דְמִן בְּנֵי בְנֵיהוֹן עֲתִידִין לְמִישְׁתַּעְבְּדָא לְמִצְרַיִם בְּטִינָא וּבְלִיבְנָא וּבְכָל פּוּלְחָנָהָא בְּאַנְפֵּי בְרָא וּמִן בָּתַר כְּדוֹן מִתְפָּרְקִין עַל יַד תְּלַת רַעֲיָין וְדִי אֲמַרְתְּ נְסִיבִית יַת עִינְבַיָיא וְעַצְרִית יַתְהוֹם לְכַסָא דְפַרְעה וִיהָבִית יַת כַּסָא לִידָא דְפַרְעה הוּא פְיָילָא דְרוּגְזָא דְעָתִיד פַּרְעה שָׁתֵי בְּעִקְבָא וְאַתְּ רַב מְזוֹגַיָא תְּקַבֵּל אֲגַר טַב עַל חֶלְמָךְ טַב דְחָלַמְתָּא וּפוֹשְרָנֵיהּ דֵין הוּא לָךְ תְּלָתֵי מְצוֹגְיָיא תְּלָתָא יוֹמִין הִינוּן לְפוּרְקָנָךְ: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר לֵיהּ יוֹסֵף דֵין הוּא פִּתְרוֹנֵיהּ דְחֵלְמָא תְּלְתָא שַׁרְבִטַּיָּא אִנּוּן תְּלָתָא אֲבְהָתֵי עַלְמָא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב דְּמִן בְּנֵי בְנֵיהוֹן עֲתִידִין לְמִשְׁתַּעְבְּדָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וַעֲתִידִין לְמִתְפָּרְקָא עַל יְדֵי תְּלָתָא פַּרְנָסִין מְהֵימְנִין וְאִנּוּן מְתִילִין כִּסְגּוֹלַיָיא וְדִי אָמְרַת נְסֵבִית יַת עִינְבַיָּא וַעֲצָרִית יַתְהוֹן בְּכַסָּא דְפַרְעה וִיהָבִית יַת כַּסָּא לְגוֹ כַף יְדוֹהִי דְפַרְעה הוּא כַּסָּא דְפוּרְעָנוּתָא דְּפַרְעה עָתִיד לְמִשְׁתֵּי בְּעִקְּבָא. וְאַתְּ רַב מְזוֹגַיָּא לָא מוֹבְדִין אַגְרָךְ דִּי חֲלַמְתְּ חִלְמָא טָבָא הָדֵין בְּרַם פִּתְרוֹנֵהּ דְחֶלְמָא לָא הֲוָה יוֹסֵף אָמַר לֵהּ יוֹמִין בָּתַר דֵין פָּתַר לֵיה יוֹסֵף הֵיךְ מַה דְּהַוָה שְׁפַר בְּאַפּוֹי וַאֲמַר לֵהּ יוֹסֵף תְּלָתָא שַׁרְבִטַּיָּא תְּלָתָא יוֹמִין אִנוּן: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
יש שואלים: מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים, ולא חדשים או שנים?
ויתכן יום הלדת את פרעה, כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם, ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות. או יתכן שהגבירה היתה הרה; והראשון קרוב אלי:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מ יב.
וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ
שגיאה גדולה
לפני שיוסף פתר את החלום, הוא היה חייב להצהיר מה הוא דורש בתמורה, ואז שר המשקים היה מבטיח לדבר עם פרעה או מסביר את הקשיים. אחרי שיוסף פתר את החלום, כאילו כחלק מהשרות שלו לשרים, הוא כבר לא היה יכול לדרוש תשלום, ובאמת שר המשקים לא הבטיח לו דבר. שר האופים, בטוח, לא הבטיח לעזור ליוסף.
או שיוסף לא כל כך הבין בחוקי חוזים, או שאלוהים גרם לו ללכת בדרך הארוכה. מה היה קורה אם שר המשקים היה משחרר את יוסף מהכלא,ויוסף היה נעלם, איך יוסף היה נעשה למשנה למלך?
שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם
יש הטוענים שגדולתו של יוסף הוא שהוא ניחש ש"שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם" - ולא היה שום בסיס לדעת ש"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ).
להל"ן טענות להוכיח שכולם ידעו שיהיה משתה עוד שלושה ימים:
- להכין משתה מלכות לוקח זמן. בזמנו לא היו מקררים להכין את האוכל מראש, ולא היו מכוניות להגיע למשתה בזמן.
- משתה המלך חייב להתפרסם עם פקודות לאורחים להופיע.
- לקח לאסתר שלושה ימים להכין משתה מלכות לשלושה אנשים בלבד: המלך, אסתר והמן, ולכן היא אמרה למרדכי "שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם ... וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ד טז), כאשר ברור שאי אפשר לחיות בלי אוכל ושתיה שלושה ימים ולילה.
- אם מדובר ב"יוֹם הֻלֶּדֶת" פרעה, אז כולם ידעו מתי נולד המלך, וידעו שיהיה משתה.
- אם מדובר ב"יוֹם הֻלֶּדֶת" בנו - כולם ידעו שהמלכה בהריון, וידעו שבמידה ויולד בן יהיה משתה. אין ספק שהתינוק כבר נולד אחרת לא היו יודעים שזה בן כדי לעשות משתה, וכיון שגם המצרים עשו מילה גם הם חיכו מספר ימים לפני המשתה המפואר, ככתוב: "וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה: עַל מִצְרַיִם וְעַל יְהוּדָה,..." (ירמיהו ט כה).
- אין ספק ששר המשקים ושר האופים התרגשו וחלמו חלומות על עבודתם, כי הם ידעו שיש משתה עוד מספר ימים והם לא משתתפים בהכנות, כלומר גזר דינם נחרץ למוות ופרעה לא צריך אותם. אולם הם טעו כי פרעה היה צריך אותם "וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" למשתה (ביאור:בראשית מ כ).
- בנוסף כאשר שר המשקים הילל את כישוריו של יוסף בפתרון חלומות הוא לא הזכיר את עניין שלושת הימים, כיון שהמידע הזה לא היה בעל חשיבות לו ולפרעה.
יוסף התחיל מדבר ברור וידוע - "שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם". כך הוא הראה להם שהוא מודע מה קורה בארמון פרעה ולמה הם דואגים. הפתרון מתחיל רק במילים הבאות.
זועפים
שני השרים היו זועפים. הם דיברו ביניהם ואולי שאלו אנשים אחרים בכלא.
יוסף מתעלם מכל מה שהשרים חשבו, דיברו, התיעצו, דנו וכו. הוא החליט לשמוע הכל מההתחלה בלי דעות קדומות ובלי הסברים נוספים לחלום.
יוסף החליט שהחלום הוא חלום טוב, וכך הוא הסביר. יוסף לבטח היה מופתע ששר המשקים היה זועף לאחר חלום כך כך טוב, וחשב מי גרם לשר המשקים לחשוב שזה חלום רע, ואיך האיש ההוא הצליח לדכא את שר המשקים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מ יב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.