קטגוריה:בראשית לב ז

תרגום

ראו חזרתו של יעקב

וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ

וַיָּשֻׁבוּ

המלאכים הגיעו ליעקב לפני עשו. לא ברור איך הם ידעו שעשו הולך לפגוש את יעקב עם 400 איש?
יעקב לא אמר למלאכים להגיד לעשו איפה הוא יושב, והכתוב לא מזכיר שהמלאכים אמרו זאת לעשו.
מכאן אנו לומדים שהמלאכים אמרו יותר ממה שיעקב אמר להם. עשו ראה את עושר המלאכים ואת עוצמת החילים שבאו איתם להגנתם. יעקב חזר ממעצמה עולמית. אין ספק שהיה להם ציוד לחימה מודרני יותר מאשר לאנשי כנען. המלאכים צינו את מקומו של יעקב ללא פחד או חשש. יעקב לא מתנהג כפליט המבקש רחמים. כבר מהופעתם ודיבורם הישיר עשו למד את עוצמת יעקב ולכן חשב שמין הראוי לצאת עם צבא גדול של 400 איש (לוחמים?).

ייתכן שעשו אמר למלאכים את תוכניתו לצאת עם 400 איש, או שהמלאכים הלכו עם אשו והובילו אותו חלק מהדרך, או שהמלאכים יצאו ממחנה עשו, וישבו וחיכו לראות מה עשו יעשה, ואז הם מיהרו ליעקב.

למה יעקב לא שלח מתנות לעשו?

בהמשך אנו רואים שיעקב שולח הרבה מתנות לעשו, אבל בשלב הראשון הוא רק מודיע עם בואו ולא נותן מתנות.

• ייתכן שיעקב העדיף לא להתחנף לפני עשו ואנשיו.
• ייתכן שיעקב לא נהג לשלוח מתנות, הן גם כאשר הוא הלך להתחתן עם בתו של לבן הוא לא הביא מתנות ללבן ובנותיו.
• ייתכן שיעקב חשש שהמתנות יאיטו את המלאכים בדרכם לעשו, ותהיה סכנה של שודדי דרכים, ויעקב יצטרך לשלוח חילים נוספים לאבטחה.
• יעקב היה יכול לשלוח תכשיטים או מנחה של אוכל. ייתכן שיעקב רצה להתרכז בנושא העיקרי ולא להתעסק בדברים בטלים.
• אם יעקב היה שולח מתנות, עשו היה צריך להחליט אם לקחת או לא. לקיחת מתנות מההתחלה היתה מראה שעשו קיבל את מתנותיו של יעקב, ומחזיר לו ממיטב רכושו, והוא לא כועס יותר.
• יעקב ידע שעשו וויתר על כנען למענו. יעקב לא רצה לקבל מתנות מעשו, כשם שאברהם לא רצה לקבל מתנות מלוט, כדי שלא יאומרו שלוט העשיר את אברהם, ככתוב שאברהם אמר למלך סדום וללוט: "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד כג).

עשו, כלוט וישמעאל, פינה את ארץ כנען לנבחרו של אלוהים:

• לוט יצא לסדום ומשם המשיך להר מואב (או הר עמון). אברהם שילם לו בהחזרת השלל שארבעת המלכים לקחו ממנו.
• ישמעאל ישב "בְּמִדְבַּר פָּארָן" (ביאור:בראשית כא כא), כל הדרך במדבר "מֵחֲוִילָה עַד שׁורּ, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁורָּה" (בראשית כה יח). אברהם שילם לו בשלחו אותו לחופשי.
• עשו ויתר על ארץ כנען ליעקב ויצא לגור "בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הואּ אֱדוֹם" (בראשית לו ח). יעקב שילם לו בעדרים שהוא שלח לפניו.

אברהם, יצחק ויעקב לא רצו להשאר חייבים ללוט, ישמעאל ועשו.

וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ

כידוע אברהם ניצח את ארבעת המלכים עם "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר ושְּׁלֹשׁ מֵאוֹת" (ביאור:בראשית יד יד) בנוסף לאנשי "עָנֵר אֶשְׁכֹּל ומַּמְרֵא" (ביאור:בראשית יד כד), כלומר צבא של 400 איש זה צבא מרשים נגד יעקב. סביר שגם עשו לקח את אנשי ביתו, רועי צאן וחקלאים, והם לא היו חיילים מקצועיים מצבא קבע. ייתכן שאברם לקח כלי מלחמה כשלל לאחר הנצחון על ארבעת המלכים, ויצחק קיבל את זה בירושה, ועשו לקח חלק מהציוד לאנשיו.

יעקב לא ידע זאת, אבל היה מגיע ליעקב ולעשו: שליש מאדמתו של לבן, כירושתו של אברהם מתרח, וחצי מצאנו של לבן, כנדוניתה של רבקה מבתואל. ייתכן שעשו ידע זאת, ובא לוודא את מקור עושרו של יעקב (הן איש קטן כמוהו לא ימצא אישה או רכוש), ולדרוש חצי מהרכוש כחלקו בירושתם.

הכתוב מראה שיעקב נבהל. אולם לאחר שיעקב שומע זאת, הוא מחלק את צבאו לשנים, יורד מההר המוגן על המצוק ליד היבוק, ושולח מתנות לעשו - מכל זה, למרות הכתוב, נראה שיעקב לא פחד. שיעקב הבין שיש לו מספיק חילים והיתה לו תוכנית נצחון כפי שבאמת קרה.

• ייתכן שעשו פחד מיעקב והביא צבא להגנתו, הן אלוהים אמר: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), ויצחק ברך את יעקב: "הֱוהֵ גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרורּ, ומְּבָרְכֶיךָ בָּרוךְּ" (ביאור:בראשית כז כט).
• ייתכן שעשו רצה לוודא שיעקב השלים את התנאי שיצחק נתן לו: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג) - אם תחזור עם קהל עמים (הרבה ילדים) זה הסימן שאלוהים ברך אותך ואתה היורש של ברכת אברהם ויצחק בכנען.
• ייתכן שעשו פחד שיעקב ינסה להרוג אותו, הן לפי ברכת יצחק הוא עבד ליעקב. לכן עשו בא עם צבא חזק להגנתו.
• ייתכן שעשו, כנשיא בכנען, נהג ללכת עם צבא חזק כדי שעמי כנען לא יעיזו לפגוע בו.
• ייתכן שעשו חשב שמגיע לו חצי מרכושו של יעקב, ולכן הוא היה צריך כארבע מאות אנשים כדי לנהל את חלקו, מהיבוק להר שעיר.