קטגוריה:בראשית יט כח

<< | ספר בראשית • פרק י"ט • פסוק כ"ח | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן

המהדורה המנוקדת: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַ/עֲמֹרָ֔ה וְ/עַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַ/כִּכָּ֑ר וַ/יַּ֗רְא וְ/הִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָ/אָ֔רֶץ כְּ/קִיטֹ֖ר הַ/כִּבְשָֽׁן׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִסְתַּכִי עַל אַפֵּי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל אַפֵּי אֲרַע מֵישְׁרָא וַחֲזָא וְהָא סְלֵיק תַּנְנָא דְּאַרְעָא כְּתַנְנָא דְּאַתּוּנָא׃
ירושלמי (יונתן):	וְאוֹדִיק עַל אַנְפֵּי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְעַל כָּל אַנְפֵּי אֲרַע מֵישְׁרָא וַחֲמָא וְהָא סְלֵיק קוּטְרָא דְאַרְעָא הוּא כְּקוּטְרָא דְאַתּוּנָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"קיטור" - תימור של עשן שור"א (בראנד פאקקעל) בלע"ז "כבשן" - חפירה ששורפין בה את אבנים לסיד וכן כל כבשן שבתורה

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

קִיטוֹר – תִּימוּר שֶׁל עָשָׁן, טורקא [torche = לפיד, אבוקה] בְּלַעַ"ז.
כִּבְשָׁן – חֲפִירָה שֶׁשּׂוֹרְפִין בָּהּ אֶת הָאֲבָנִים לְסִיד, וְכֵן כָּל "כִּבְשָׁן" שֶׁבַּתּוֹרָה.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

וישקף: לדעת אם נמצאו שם עשרה וניצולו אם לאו:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

כקיטור — כעשן, מגזרת "קטורת". הכבשן — מקום אש דולקת תמיד:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"וישקף" השקפת איבה על רב רשעם: " וירא והנה עלה קיטור הארץ" ובכן ראה שאין עוד להתפלל עליהם:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כז - כח) "וישכם אברהם." ספר כי לוט לא היה ראוי להצלה. שאחר שהתמהמה עד זמן שהוחל הנגף היה ראוי שתשיגנו הרעה בדרכו שהלך עד צוער, רק שבעת ההיא "השכים אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" להתפלל תפלת שחרית, והיה מתפלל תמיד עם הנץ החמה, ועתה השכים תיכף כעלות שחר, "וראה שעלה קיטור הארץ," כי בעת ההיא הוחלה המהפכה, ועז"א:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה? רבי חנין אומר, משמשלה בו האור. ר' יוחנן אמר, משתצת אש ברוב.ו וטעמא דרבי יוחנן, דכתיב: והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן; אימתי מעלה הכבשן קיטור? משתצת אש ברובו.

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט כח.

ראו "וַיהוָה, הִמְטִיר עַל סְדֹם" - איך נהרסה סדום

קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן

קיטור של אדי מים רותחים ועשן של עצים ובתים נשרפים.

אברהם לא הרגיש רעידת אדמה, הוא לא ראה התפרצות של לבה או של אפר מהר געש.
מטר האש כבר נגמר, והוא ראה רק את האדים והעשן מהחום שנוצר.

משמעות המהומה לשרה

לשרה היתה שיחה חשובה עם המלאך בה המלאך הבטיח לה בן, והתעקש בטרוניה: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (ביאור:בראשית יח יד). והנה שרה גם היא רואה את יכולתו של אלוהים. סביר שבהמשך היא תלמד שאלוהים העניש והשחית את ערי הככר. כך אלוהים הדגים גם לשרה וגם לאברהם את עוצמתו ויכולתו.