המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"גם אתכה הרגתי" - הרי זה מקרא מסורס והוא כמו גם הרגתי אותך כלומר לא העכבה בלבד קראתיך על ידי כי גם ההריגה
"ואותה החייתי" - (במ"ר) ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה כמו שכתוב ויאמר לא הרגתיה שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב שחס המקום על כבוד הבריות וכן (ויקרא כ) ואת הבהמה תהרוגו וכן (שם) והרגת את האשה ואת הבהמה
[מו] הרי זה מקרא מסורס וכו'. פירוש, שאין לפרש כי מלת "גם" קאי על מלת "אותכה", שגם את בלעם הרג נוסף על האתון, דזה אינו, שכתוב אחריו בפירוש "ואותה החייתי", אלא מקרא מסורס - 'גם הרגתי אותך', לא די העכבה, אלא אף ההריגה. והשתא מלת "גם" קאי על ההריגה:
[מז] ואותה החייתי וכו' ועתה כו'. פירוש, "ואותה החייתי" למה לי, דלמה יהרוג האתון, דמה עשתה היא, אלא כך הפירוש, שאם לא נטתה האתון - אותך הרגתי ואותה החייתי, אבל עכשו הרגתי אותה:
אולי נטתה מפני: כל אולי שבמקרא פירושם כמו אם וכמו אילו, והמפרשים את זה כמו לולי התמהמהנו וכמו לולי אלהי וגו' טעות הוא בידם, אבל פירושו כמו אולי יש תקוה, אולי יחנן ה' צבאות, אולי משגה הוא, וכן אמר המלאך על מה הכית את אתונך שלש פעמים, שלא כדין עשית, שהרי ותט לפני זה שלש רגלים, כל נטיותיה היו לפני אבל לא מפני שהרי לא עברה אותי:
אולי נטתה מפני: כלומר שאם נטתה מפני ולא לפני, כלומר שאם עברה אותי את הדרך עד אחרי גם הרגתי אותך כלומר לא הייתה ניצול בהזק מועט של לחיצת רגלך אלא אף אותך הרגתי והיא לא היתה מפסדת שאותה החייתי כמו שהיא קיימת גם עתה שהיא לא היתה פושעת כי אם אתה שהייתה פושע בי שהכיתה אתונך:
גם אותך הרגתי גם הרגתי אותך, כמו וברכתם גם אותי, גם תברכו אותי:
"ותט לפני" - פירשו בו ותט אל השדה כאשר היתה לפני ואין צורך רק טעמו כמו מפני כי כן תשמש הלמ"ד כמו ויחדלו לבנות העיר (בראשית יא ח) חדל להשכיל להטיב (תהלים לו ד) וכן רבים וכמוהו ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקוד את העם את ישראל (כד ד) וטעם אולי נטתה מפני על דעת המפרשים כמו לולא שנטתה מפני ישמש במקום הזה שלא כדרך חביריו כלם ועל דעתי הוא כמשמעו כי האתון הרגישה במלאך או ראתה בו ולא ידעה מה הענין אבל נטתה מפני חרב שלופה כמנהג הבהמות על כן אמר המלאך לבלעם ותראני האתון ונטתה מפני ובשמא נטתה מפני כי אני להרוג אותך באתי אבל אותה החייתי כי החטא בך ולא באתון
"גם אתכה הרגתי" - אמר ר"א מלת "גם" לעד שמתה האתון אחרי שדברה וטעם החייתי כי בן אדם בראותו את המלאך ימות והעד ותנצל נפשי (בראשית לב לא) אף כי הבהמה שאין לה שום שותפות עם המלאך כבן אדם ואין מלת "גם" נדרש כאשר אמר כי שניהם לא ימותו כי עתה שנטתה מתה האתון והחיה את בלעם ואם לא נטתה היה הורג את בלעם ומחיה האתון אבל מלת "גם" כדברי רש"י שהוא כמסורס גם הרגתי אותך וטעם ואותה החייתי לומר כי החטא כולו עליך והרגתי אותך בו אבל היא אין עליה חטא שתמות בו והנה הנטיה שנטתה מפני לטובתך לא לצרכה כלל והכית אותה חנם וגמלת לה רעה תחת טובה ולא הגיד הכתוב אם היו שרי בלק עם בלעם במעשים האלה או שהיו רוכבים לפניו ורחוק היה ביניהם ובינו והקרוב שהיו עמו לא יתפרדו ממנו וראו בנטות האתון והכות בלעם אותה כסבורים היו שהיה כמנהג הבהמה הרעה ולא שמעו דבורה אף כי דבר המלאך שהוא גלוי עיני בלעם ורבותינו אמרו (במדב"ר כ יד) שהיו שרי מואב תמהים שראו נס שלא היה כמותו בעולם ואמרו (שם) שכיון שדברה מתה שלא יהו האומות אומרים זו היא שדברה ועושין אותה יראה ועוד שחס הקב"ה על כבודו של רשע שלא יהו אומרים זו היא שסלקה את בלעם וכל זה אפשר מדרך הקבלה לא שדבר הכתוב במיתתה כלל כאשר פירשתי
אולי נטתה מפני. לולא שנטתה מפני כאשר הרגתיה, הרגתיך ואותה החייתי. מכאן שמתה האתון אחר שדברה, או מטעם המדרש שאומר שלא יהו האמוריים עושים ממנה עבודה זרה, או מטעם שכבר השלימה מנויה כפי מה שנגזר מששת ימי בראשית בין השמשות, כענין שמצינו בדג של יונה שאמר הכתוב (יונה ב) וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה, וטעם גדול, בשנים, אע"פ שהיה גדול בגוף היו דגים רבים בים גדולים ממנו, והכוונה בלשון וימן שמנהו לכך מששת ימי בראשית, וזהו שאמר לבלוע ולא אמר ויבלע. וכיון שבלעו ועשה מנויו מת הדג כי לא נברא אלא לכך, וזהו ששנה הלשון אחר כך מדג לדגה, דכתיב (שם) ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה, ועל זה אמר מבטן שאול שועתי.
"ותראני האתון ותט לפני" ועם זה הנה קרה לך שהאתון נטתה מפני שלש פעמים ואיך לא שתה לבך גם לזאת:
" אולי נטתה מפני" היה לך לחשוב שאולי נטתה מפני שכבר ידעת שיש לפני האל יתברך איזה מדבר טוב על ישראל: כי עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתיי והטעם שאמרתי על מה הכית כמאשים הוא כי אמנם עתה הראית לדעת שגם שהייתי הורג אותך ומחיה אותה באופן שהיית מכיר שלא היה זה מקרה כלל מכל מקום לא היית נמנע מלכת כמוסר עצמו למיתה לעבור על רצון קונו שאין לך מכעיס גדול מזה:
"ותראני", וכן האתון מכללם ראתה אותי ותט לפני, הנה גם בע"ח שפלים הרגישו ורטט וחרדה אחזתם, ואתה שוטה בלתי מרגיש מאומה ותט לפני אולי נטתה מפני, לפני
מציין הנטיה מפני הכבוד, ומפני מציין הנטיה מפני המורא, ר"ל האתון נטתה מפני כבודי ורוממותי וזה ותט לפני, ויוכל להיות שנטת מפני המורא ועז"א אולי שנטתה מפני, ר"ל
שיש ספק בדבר, ובאר צדדי הספק כי עתה גם אותך הרגתי ואותה החייתי, שי"ל שנטתה מפני דהיינו מיראה מפני שהייתי הורג אותך ויראה שיהרג אדוניה וזה טעם היראה, וי"ל
שנטתה לפני היינו רק מפני הכבוד לא מפני היראה כי אותה החייתי ולא הי' לה לירא אחר שהיא לא היתה בסכנה:
כי עתה גם אתכה וגו'. אומרו עתה, לדבריהם ז"ל (מ"ר כאן) שאמרו שנהרגה האתון ולזה דקדק לומר גם אתכה ולא אמר גם הרגתי אתכה ידויק על נכון תיבת עתה, כי לא יוצדק לומר גם אתכה אלא עתה שכבר נהרגה האתון מה שאין כן קודם כי קודם לא היתה מתה האתון כאומרו ואותה החייתי, ואומרו החייתי שמשמעותו הוא פועל חדש, להעירך שעתה נהרגת, עוד לומר שהיה עושה לה מעשה נסים שיפגע המלאך ברוכב ונרכב ויהרוג רוכב בשמירת נרכב, ובדרך זה יוצדק ליאמר לשון זה החייתי:
