המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[לח] דבר אחר משישקנה וכו'. דלפירוש ראשון הוי ליה למכתב 'והאיש נקה מעון', כמו "והאשה תשא עונה", אלא הכתוב מחובר למעלה, אם עשה כל המעשים הכתובים למעלה אז ינקה מעון:
בסוף ד"ה ונקה כו' ולפ"ז לא יצדק יפה סיפ' דקר' והאשה ההיא תשא את עונה דהא כתיב ואם לא נטמאה ונקתה ונזרעה זרע וצ"ל דלצדדין קתני ונקה האיש מעון בין אם נטמא' ובין אם לא נטמא' אבל האשה תשא עונה אם נטמאה ודוק כנ"ל:
ונקה האיש מעון. דרשו רז"ל בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו, והנקיון הזה הוא שלא בא עליה משקנא לה ונסתרה.
ויש שפירש אם בעל שום ביאה אסורה כל ימיו אין המים בודקין את אשתו, ואפילו בא על ארוסתו בבית חמיו שאסורה מדרבנן אין המים בודקין את אשתו, שנאמר ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה, בזמן שהאיש מנוקה מעון אשתו נושאת את עונה, לפיכך אם היתה אשתו אסורה עליו מחייבי לאוין או מחייבי עשה אפילו שקנא לה ונסתרה אינה שותה אלא תצא בלא כתובה. ודרשו רז"ל במסכת סוטה משרבו הנואפים פסקו מי סוטה שנאמר (הושע ד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט, כלומר לא יעשה עוד בהם הנס הגדול הזה שהוא נעשה להן לכבודן של ישראל ולהיותם עם קדוש וכדי לנקותם מן הממזרות, לפי שאינן מנוקין מביאה אסורה, זהו כי הם עם הזונות יפרדו, כלומר מלשון פרדה שאינה עושה פירות כך הם שטופים בזנות כפרדים וסוסים ולא לעשות פירות אלא למלאות תאותם, ועם לא יבין הטובה הזאת ילבט בסכלותו, וכן (משלי י) ואויל שפתים ילבט, ובתרגום ירושלמי וסכלא בשפוותיה מתאחד.
"ונקה האיש מעון" אף על פי שחשד בכשרה כי היא גרמה לו שעברה על התראתו וגרמה רגלים לדבר כאמרם ז"ל (שבת פרק במה האשה) לא קבל דוד לשון הרע דברים הנכרים חזא ביה במפיבושת:
" והאשה ההיא תשא את עונה" שאם נטמאת תמות ואם לא נטמאת תתבזה לעין כל על שהעיזה פניה לעבור על התראת בעלה ונסתרה:
עט. ונקה האיש מעון שלא יאמר אוי לי שהרגתי בת ישראל אוי לי שנוולתי בת ישראל אוי לי שהיתי משמש עם הטמאה לכך נאמר ונקה. שמעון בן עזאי אומר בטהורה הכתוב מדבר הואיל והביאה עצמה לידי דברים הללו אף היא לא תצא מידי פורענות לכך נאמר ונקה האיש מעון. ורבי עקיבא אומר בא הכתוב ללמדך שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה.
פ. [דבר אחר] למה נאמר ונקה האיש מעון כשהאיש מנוקה מעון האשה ההיא תשא את עונה, ולא* כענין שנאמר לא אפקוד על בנותינם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט. אמר להם הואיל ואתם רודפים אחר זנות אף המים לא יבדקו את נשיכם, לכך נאמר ונקה האיש מעון, מעון ההוא.
עי' הגרסא בילקוט כל הענין
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
עט. ונקה האיש מעון פי' שאין עליו לא בצד שהיא טהורה ויענש על שנוול בת ישראל בחנם, לא בצד שהיא טמאה שיענש על ששמש עם הטמאה או על שהרג אותה על ידי קנאתו. ומה שאמר והאשה ההיא תשא את עונה, מפרש ר' שמעון בן עזאי, שגם אם היא טהורדה תשא עון על שהביאה לידי כך שנמחק השם על ידה. ור' עקיבא [ויותר טוב לגרוס רבי שכן אמר בשמו בסוטה דף כב] אומר שמדבר בצד והיא טמאה ותלה לה זכות שבכל זאת תשא את עונה ותמות במיתה זו.
פ. ונקה האיש מעון, עוד פי' חז"ל שהוא מאמר תנאי ורצונם לומר ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה, רוצה לומר אם עשה לה הכהן כל התורה הזאת והאיש מנוקה מעון, אז האשה ההיא תשא את עונה. אבל אם יעשה לה התורה הזאת והאיש אין מנוקה מעון הזה, אין המים בודקים אותה. ועי' מה שאמרתי בזה למעלה ( נשא לו ).
ונקה האיש מעון. ונקה ג' תגין על ה"א לומר לך שנקה מחמשה עונות ואלו הן עון אשת איש עון פנויה עון שלא בא עליה עון בניו עון בנותיו:
את עונה. ב' במסורה הכא ואידך בנדרים ונשא את עונה כדאיתא בסוטה שלא ידאג הבעל לומר גרמתי לה מיתה אלא היא תשא את עונה ודוקא הכא אבל בנדרים שהיה יכול להפר ולא הפר לה בעלה הוא ישא את עונה:
