המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
[לו] הפרש יש כו'. אבל "בתוך עמך" דלמעלה (פסוק כא) גבי שבועה, פירושו שהכל יהיו נשבעים בה, כדלעיל (רש"י שם). אבל הכא דכתיב "לאלה בקרב עמה", ולא כתיב 'לשבועה', אין הפירוש שהכל יהיו נשבעים בך, דאם כן הוי ליה למכתב גם כן "ולשבועה" כדלעיל:
עג. (והשקה את האשה עד) וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אין לי אלא בטנה וירכה שאר אבריה מנין, תלמוד לומר ובאו בה, אני אקרא ובאו בה מה תלמוד לומר וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אבר שהתחיל בעבירה ממנו תתחיל הפורענות. כיוצא בו אתה אומר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. כיוצא בו אתה אומר ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. כיוצא בו אתה אומר ואכבדה בפרעה ובכל חילו פרעה התחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. כיוצא בדבר אתה אומר הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. אף כאן וצבתה בטנה ונפלה ירכה אבר שהתחיל בעבירה הוא התחיל בפורענות. והלא דברים קל וחומר אם מדת פורענות ממועטת אבר שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות קל וחומר למדת הטובה מרובה.
והיתה האשה לאלה שיהיו אלין בה ואומרים יארעך כשם שאירע לפלונית. לשבועה שיהיו נשבעים בה שיארעך כשם שאירע לפלונית וכן הוא אומר (ישעיה ס”ה) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי. נמצינו למדין, שהרשעים, שבועה לצדיקים. ומנין שהצדיקים ברכה לרשעים שכן הוא אומר (ירמיה ד') והתברכו בו גוים ובו יתהללו ואומר ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך (בראשית יב) ואומר ויברכם ביום ההוא לאמר (שם מ”ח).
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
עג. ובאו בה המים המאררים למרים כבר אמר זה (פסוק כד). וכפל הדבר, לדיק שמה שאמר ובאו בה הוא דוקא. והוסיף על מה שאמר ובאו במעיך, כי אחר כך יתפשטו בכל גופה. וז"ש ושאר אברים מנין. וחזר וצבתה בטנה, ללמד שבכל זאת יתחיל תחלה בבטן וירך שהתחילו בעבירה.