ביאור:ויקרא כה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ.

-- ויקרא כה, יא

יוֹבֵל[עריכה]

למדנו מתי מתחיל היובל - אחרי תקיעת השופר ביום כיפור.
למדנו שבשנת היובל:

  1. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה - מקדשים את השנה בחגיגות ומעשי קדושה.
  2. וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ - נותנים חופש לכל יושבי הארץ אשר אלוהים נתן לבני ישראל כהבטחתו לאברהם, יצחק ויעקב.
  3. וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ - כל אדם מקבל חזרה את החלקה שניתנה לאבותיו וחוזר למשפחתו, כולל עבדים החוזרים למשפחתם.
  4. יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם - יובל נשמע כאילו שזה פועל: שמחה, ששון, ... (?)

עכשו אנו לומדים ששנת היובל גם היא שנת שבתון לארץ. וכך המחזוריות של שבע שנים מתוקנת ויכולה לחזור בהרמוניה שלמה לחמישים שנים נוספות.