ביאור:בראשית נ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית נ טו: "וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית נ טו.

וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ[עריכה]

לוּ[עריכה]

"לוּ" - אולי, אפשרי, ייתכן.
האחים לא היו בטוחים שיוסף יעניש אותם, אבל חששו שיוסף שוטם ויעניש אותם.

עכשו שיעקב נפטר, האחים ידעו שיוסף לא יכול לגלות לאביהם מה הם עשו לו. בכל אופן הם דאגו שיוסף יעניש אותם עכשו שאביו לא יראה ולא ידע.

קשה להבין למה האחים פחדו: האם הם חשבו שיוסף, מאבות העם, ירצה שיזכרו את הרצח ההמוני שהוא עשה באחיו? שכל תרבות עם ישראל תהיה בנויה על רצח אחים? שמוסג הסליחה ומחילה יחדל מעמנו? שלאלוהים אין חלק במה שקרה ליוסף?

אחיו של יוסף שנאו אותו שנים רבות[עריכה]

  • עוד בצעירותו האחים שנאו אותו, ככתוב: "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (ביאור:בראשית לז ד).
  • האחים רצו להרוג אותו, ככתוב: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ" (ביאור:בראשית לז כ).
  • אחרי שהאחים מכרו אותו לעבדות הם סבלו 22 שנים, כשהם מסתירים את האמת מאביהם.
  • בביקורים שלהם במצרים יוסף התעלל בהם, לדעתם, והפחיד אותם עד מוות.
  • במשך חייהם במצרים, יוסף התרכז באביו, ולא נאמר שיוסף דיבר עם אחיו.
  • יוסף לא סיפר ליעקב איך הוא נמכר לעבדות ולא הביא את דבתם רעה כפי שהוא עשה בצעירותו. האחים ראו בזה סימן רע של נטרית שנאה.[1]

קיים מוסג בפסיכולוגיה שנקרא: (השלכה פסיכולוגיה) בה אדם מתאר מה אחרים חושבים, וכך הוא מראה את מחשבותיו שלו.
כאשר אנשים פועלים בקבוצה מופיעה תופעה של הגברת תגובה, וכאשר מספר אנשים מרגישים רגש מסוים, זה משפיע ומחזק את הרגש הזה אצל כל האחרים.
וכך קרה שהאחים חשבו שיוסף ירצה להרוג אותם, כי הם במקומו היו הורגים את אחיהם.

יוסף כבר וויתר להם[עריכה]

יוסף לא נטר להם טינה, אבל האחים לא הבינו:

  • יוסף כבר אמר להם: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ביאור:בראשית מה ה). האחים לא האמינו והמשיכו לפחד ממנו.
  • האחים לא הבינו את ההומור שלו: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו).
  • האחים חשבו שיוסף פגוע במוחו וסובל פסיכוזת שיגעון גדלות בחלומותיו, ושהוא לא יוותר להם ללא עונש.
  • האחים לא הבינו שאלוהים מקיים את נבואתו לאברהם בברית בין הבתרים, ושכל בני-ישראל הם העם המיועד. האחים חשבו שרק בני יוסף ישרדו.
  • לכל האחים כבר היו ילדים בוגרים, כך שייתכן שהאחים חשבו שיוסף יעניש אותם אבל ימשיך לגדל את ילדיהם.
  • ואפילו אם האחים הבינו, הם חיפשו דרך להבטיח שהוא סלח להם, וחיפשו דרך להשתחוות לו פעם נוספת, ככתוב: "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (ביאור:בראשית נ יח). ובצורה זאת לתת ליוסף הזדמנות לנחם אותם ולהבטיח שהוא לא יפגע בהם בעתיד.

וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה[עריכה]

"כָּל הָרָעָה" - יוסף סבל מספר שנים כעבד, אבל עלה מהר לדרגת ניהול בכירה, אחר כך היה בבית הסוהר מספר שנים (מעל שנתים), כמנהל בית הסוהר, ומאז הוא משנה למלך מצרים. מה בדיוק היתה "כָּל הָרָעָה" שהאחים פוחדים ממנה לא נאמר. האחים כבר סבלו 22 שנים וחיו בשקר עם אביהם, הם סבלו בביקורים במצרים, הם ראו שיוסף צדק כשהוא הוציא את דבתם רעה לאביהם עליהם ושהוא היה חכם מהם, ועוד הם סבלו שבסוף יוסף יהרוג אותם. האחים כבר השיבו לעצמם את כל הרעה שהם עשו.




  1. ^ סביר שיעקב היה מעניש את בניו כשם שהוא העניש את ראובן ששכב עם בלהה, פילגשו.