ביאור:בראשית מב לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מב לד: "וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב לד.

ראו: וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם

אֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ[עריכה]

המשפט הזה לא ברור. האם יוסף מדבר על מסחר, כאילו שהם פותחים קו יבוא-יצוא, או מתכוננים לעבור למצרים אחרי שהם ראו את טוב מצרים, או שמדובר שהם ימשיכו לבוא ולקנות תבואה במצרים.

חמור אבי שכם אמר לבני יעקב: "וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם, שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ" (ביאור:בראשית לד י). יוסף לא הזמין את אחיו לבוא למצרים ולהתישב בה. סביר שיוסף בדבריו גרם לאחים לזכור את המשפט של חמור ולכן הם אמרו זאת ליעקב. בהמשך רואים שזאת היתה תוכניתו של יוסף: להביא את משפחתו למצרים ולהאחז בה.