ביאור:בראשית מב טו
בראשית מב טו: "בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב טו.
בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ[עריכה]
התשובה שלכם היתה חסרת ערך ולא מוכיחה שאתם לא מרגלים.
"בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ" - יוסף צוחק עליהם. לפי חוקי חמורבי מספר 2, אדם המאושם כמכשף או קוסם שקר נבחן על ידי זה שזורקים אותו למים לראות אם הוא ינצל. האחים בחנו את יוסף וזרקו אותו לבור מים (יבש). יוסף עכשו בוחן אותם. אבל האחים לא הבינו את ההומור של השליט.
חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה[עריכה]
יפה שיוסף לא השתמש "חי אדוני" והיה חושף את זהותו, אולם פרעה היה כאלוהים במצרים ויוסף נותן לו כבוד ויראה. יוסף נשבע בשם פרעה, שאם הם שקרנים הם לא יצאו מזה בחיים.
כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה[עריכה]
יוסף משתמש בדבריהם: הם אמרו שאחיהם קטן, הוא אומר שאחיכם הוא הקטן. סביר שיוסף ידע שאחיו הצעיר, בנימין, היה ילד מיוחד ומוגבל. האחים לא אמרו שהאח הוא תינוק יונק שזקוק לאימו. היה ברור לכולם שמדובר בנער קטן.
יוסף אומר להם שהם חשפו את קייוהו של אח צעיר - אם האח קיים וחי אז אתם דוברי אמת ואינכם מרגלים, אבל אם זה היה שקר - כל דבריכם שקר וגזר דינכם נחרץ.
אם יוסף יראה את אחיו הוא יוודא את המצב המשפחתי ויחס האחים ליורשה של רחל אימו. מאז שיוסף נעלם, כל נדוניתה של רחל, חצי רכושו של יעקב, היה שייך לבנימין:
- האם האחים כעסו על בנימין והתעללו בו?
- האם בנימין חונך כראוי?
- האם אביו מטפל בו?
זאת היתה דרישה הגיונית שאינה מגלה את מטרותיו של יוסף.
זאת לא היתה דרישה קשה מדי. מה הבעיה? אחיו עשירים וחזקים מאוד ויתנו לו הגנה, הם באים בפקודת שליט מצרים, הן במילא הם חייבים לבוא פעם נוספת לקנות אוכל.
יוסף פחד מאחיו[עריכה]
יוסף פחד שאחיו יספרו במצרים את החלום השני, פרעה ישמע יזהה אותו ויפטר אותו. לכן יוסף הפחיד את אחיו ואיים עליהם בעונש מוות אם הם ימשיכו לרגל ולחפש, ולא יעשו במהירות את פקודותיו.