ביאור:בראשית מא מו
בראשית מא מו: "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעְבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מו.
וַיַּעְבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם[עריכה]
יוסף עמד לפני פרעה כאשר הוא הוצא מבית הסוהר והורץ לפרעה. בכל אופן מתקבל הרושם שליוסף לא היתה רשות לשבת בנוכחות פרעה. במגילת אסתר נאמר שהמן עמד וחיכה בחצר החיצונית, ולא העיז להכנס לחצר הפנימית או להופיע לפני אחשורוש ללא הזמנה (ביאור:אסתר ו ה). נאמר שיוסף בא לפרעה (ביאור:בראשית מז א), אולם לא ברור אם ליוסף היתה רשות לבוא ללא הזמנה לפרעה. סביר שכשיוסף בא לבית פרעה, עבדיו של פרעה דיברו איתו והעבירו את המסר לפרעה (ביאור:בראשית נ ד).
וַיַּעְבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם[עריכה]
יוסף לוקח את תפקידו ברצינות. הוא עצמו, ולא שליח או מכתב, יוצא ועובר בכל מצרים, כפקודת אלוהים לאברהם: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי לְךָ ..." (ביאור:בראשית יג יז). במקרה של יוסף זה היה קל יותר כי מצרים נמצאת רק לאורך הנילוס ואזור הדלתה. כך בהמשך יוסף ידע לבחור מקום טוב למקנה של משפחתו, שלא היה מאוכלס במצרים - "וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ; וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית מה י).
נִיקוֹלוֹ מַקְיַאוֶולִי גם הוא ממליץ לנסיך ללמוד ולהכיר את ארצו יותר טוב מכל אדם, וכך הוא יוכל להגן על ממלכתו.
ליוסף היה חשוב לראות, ללמוד ולהראות. הוא הציג את עוצמתו ואת פקודת פרעה. הוא הרשים את ראשי הערים וראשי השבטים: לשלם מס חדש במזון לאגירה, לבנות ממגורות בעירם, ולאגור אוכל בשבילם.
- יוסף מנע מנפילת מחירים בשנות השפע. והיה קל לחקלאים לשלם את המס מהעודפים.
- יוסף יצר עבודה ותעסוקה מלאה, בבנית הממגורות ואכסון התבואה.
- יוסף השאיר פקידים (וחילים) בכל עיר לנהל את פקודותיו ולרגל בשבילו.
וכך הוא עשה בכל מצרים כדי שכולם יפעלו ביחד למטרה אחת.
וַיַּעְבֹר[עריכה]
לפי חוקי חמורבי מספר 26: נציג המלך, שקיבל תפקיד, חייב אישית לבצע אותו. אם הוא מעביר את התפקיד לאחר, ללא אישור המלך, הוא יומת והאחר יקבל את תפקידו וביתו. לא ברור אם החוק הזה היה קיים במצרים, אבל יוסף שגדל בחרן, אצל לבן, לבטח ידע על החוק הזה, ווידא שהוא עצמו עושה את עבודת הפיקוח. לא חסרים מקרים בהם מנהל נותן הוראה, מקבל דיווחים שההוראה מתבצעת בהצלחה מלאה, עד שבסוף מתברר שלא נעשה כלום.
וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה[עריכה]
יוסף נמכר לעבדות כשהיה בן 17. עברו עליו 13 שנים במצרים. רוב הזמן הוא היה בתפקיד ניהולי של בית פוטיפר, ובית הסוהר בבית פוטיפר שר הטבחים כך שהוא לא סבל יותר מדי.
- יוסף לא מיהר לנצל את מעמדו החדש לבקר בכנען. הוא אפילו לא שלח מרגלים או מלאכים.
- כבר 13 שנים יעקב מתאבל על בנו, והוא עוד יתאבל תשע שנים נוספות.
- אחי יוסף לא באו לחפש אותו ולקנות אותו חזרה.
- בכנען לא שמעו שמשנה למלך מונה במצרים, ושמצרים אוספת ושומרת אוכל לשנות רעב.