ביאור:בראשית מא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מא ו: "וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא ו.

ראו: חלום פרעה

צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן[עריכה]

הדגש הוא על התהליך ולא על מצב קבוע. יוסף ידע שיש רק יבול שנתי אחד, לאחר ההצפה השנתית של הנילוס.

וּשְׁדוּפֹת קָדִים[עריכה]

שדופות, רזות, חולות, יבשות, ריקות - כל זה כתוצאה מרוח "קָדִים" - רוח מזרחית חמה מהמדבר. ניתן להבין שהבעיה לא תהיה חוסר מים בנילוס, אלא אויר חם ומיבש, שאינו מאפשר לשיבולים להבשיל. וכך יהיו עלים ושיבולים, אבל ללא זרעים בשיבולים. חשוב להבין שרוח הקדים היבשה והחמה גרמה שהחיטה בממגורת לא תפגע או תרקב.

בהמשך נראה שאלוהים יכול להביא רוח קדים, ככתוב: "וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ" (שמות י יג), כדי לקרוע את הים.