ביאור:בראשית לט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית לט ה: "וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט ה.

וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף[עריכה]

וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ[עריכה]

בדיוק מאז שיוסף לקח את הפיקוד על הבית, ואחר כך, גם על השדה, ברכת אדוני באה לפוטיפר, כפי שלבן אמר: "נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז). כמובן פוטיפר נהנה מזה אבל לא הציע את בתו ליוסף ולא הציע "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה" (ביאור:בראשית ל כח).

כָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה[עריכה]

לפי חוקי חמורבי מספר 27 והלאה, נכבדי המלך קיבלו מהמלך בית ושדה בהתאם לתפקידם. הרכוש נשאר רכוש המלך, אבל השימוש היה בידי בעל התפקיד. כך המלך שילם משכורות לאנשיו.

כאשר אדם מתרשל בעיבוד השדה, המלך יכול להעביר את השדה לנכבד אחר, כדי למנוע בזבוז.

לא נאמר שפוטיפר התרשל בעיבוד שדהו והיתה סכנה שהוא יאבד את חלקתו, אבל עם הגיל, ובמצב של חוסר בנים שיעזרו בניהול השדה, קיימת אפשרות של הזנחה. והנה פוטיפר זכה בעבד מעולה המביא ברכה לבית ולשדה.

ברכה – ייתכן שיוסף הביא ידע מודרני מחרן ומכנען למצרים.

  • אפשרי שהשדות הניבו בקביעות, הרבה יותר מאשר לפני כן.
  • אפשרי שהזימון של הזריעה והקציר היו מעולים להביא יבול רב ובריא ממחלות ומזיקים.
  • אפשרי שמזג האוויר היא לטובת היבולים של יוסף.
  • אפשרי שארבה או ציפורים נמנעו מלפגוע ביבולים של יוסף.

ייתכן שיוסף ראה אפשרות לזרוע צמחים שהוא הכיר בחרן או בכנען למשל: (כותנה).[1] בצורה זו יוסף גידל כותנה במצרים ולא היה צריך ליבא, והמזיקים לא הכירו את היבולים הללו ולא פגעו בשדות שלו. כך יוסף הביא ברכה מיוחדת לפוטיפר.

אולם ניתן לראות שלאחר מספר שנים, יוסף נשלח לכלא, ופוטיפר לא היה צריך אותו לניהול המשק; או לאחר שיוסף כבר אירגן את המערכת, עוזרו המשיך בדרכו; או שפוטיפר חזר לדרכו הקודמת וויתר על עבודתו של יוסף בשדה; או שבבית הסוהר יוסף עשה עבודה יותר חשובה ופוטיפר העדיף להשתמש בו שם.

השכלה[עריכה]

אלוהים הכין את יוסף לתפקידו כמשנה למלך. יוסף היה מחונך ומשכיל בבית אביו.
במשך כעשר שנים בביתו של פוטיפר, ועוד כשלוש שנים בבית הסוהר יוסף למד:

  1. לדבר מצרית.
  2. לקרוא ולכתוב מצרית.
  3. לעבוד כמשרת עבור אדונו בצורה מכובדת.
  4. לנהל את כל הקניות לבית, יצור אוכל, ואגירת אוכל ושימורו.
  5. להפעיל את הפועלים, העבדים והשפחות של פוטיפר.
  6. להפעיל את השדות של פוטיפר ולשפר את היבולים, כהכנה לשנות השפע ושימור התבואה.
  7. להפעיל מערכת השקיה וניקוז מי שטפונות, שבעתיד בני ישראל ישתמשו בארץ גושן, בביצות הדלתה של הנילוס.
  8. לעבוד עם שרי המלך.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יש הוכחות שגידלו כותנה בהודו ב1500 לפנה"ס, ושכותנה הופיעה במצרים ב1200 לפנה"ס.