ביאור:בראשית לא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית לא ז: "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא ז.

ראה יעקב מבקש מנשותיו להצטרף אליו

"הֵתֶל" – לעשות צחוק, להטות, לשטות, לשחק, להעליב, לפגוע.

"הֵתֶל"? - אם משהו התל במשהו, זה היה אלוהים ויעקב צוחקים על לבן. יעקב הציע את התוכנית שהוא יקבל את החומים כאשר כל הצאן לבן. יעקב ידע שהוא יתעשר. לבן ניסה להבין איך זה קורה שהכבשים יוצאים לפי בקשת יעקב: שהוא מקבל את כל "הָעֲטֻפִים" ויעקב מקבל את כל "הַקְּשֻׁרִים" (ביאור:בראשית ל מב), ולכן שינה את התנאים, אבל לבן לא הפסיק את יעקב ונתן לו לגדול מאוד (ביאור:בראשית ל מג).