ביאור:בראשית יב יא

בראשית יב יא: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יא.

הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ[עריכה]

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה[עריכה]

כאשר אברם התקרב למצרים הוא אמר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה, כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ" (ביאור:בראשית יב יב).

ניתן ללמוד מכך שאברם לא אמר לה את זה לפני כן, וגם שזאת הפעם הראשונה שהוא מגיע למצב מסוכן שכזה, אחרת הוא רק היה מזכיר לה להגיד שהיא אחותו בלי התוספת "יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ".

אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה[עריכה]

שרי לא ילדה ילדים כך שגופה לא נפגע מהלידה.
למרות ששרי היתה כבר מעל גיל 65, היא עדיין נותרה יפת מראה, ובהמשך באמת פרעה לוקח אותה לארמונו. אפשרי שהם חיו יותר או שכל שנה שלהם היא חצי שנה שלנו.

הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי[עריכה]

להיות יפה פירושו להיות יותר נאה ומיוחדת מנשים אחרות. שרי באה מחרן ולבטח דמתה לנשים בצפון בצבע עורה ושערה. אברם לא היה בעל ייחוס או הון גדול, ולכן לא בטוח שהוא נשא אישה יפה בצורה יוצאת מן הכלל, שתראה טוב גם אחרי הרבה שנות נישואין. בכנען היו נשים חיתיות שבאו ממלכת החיתים בצפון, וסביר להניח שהן נראו כמו שרי, ולכן לא היתה סכנת חטיפה. אולם במצרים שהיתה מרוחקת ומופרדת על ידי מדבר, ושאנשיה כהי-עור, שרי כנראה היתה מיוחדת במינה, וזו כנראה הסיבה לפחדו של אברם.

לבטח שרי שמחה לשמוע את החלק הזה של דבריו.

תוכניתו של אברם - מכירה פומבית אילמת[עריכה]

יש רואים בהתנהגותו של אברם דבר שלילי, ואפילו אם היא באמת היתה חצי אחותו. התורה, שבאה ללמד אותנו נסיון חיים, מעלה פתרון משונה: שאברם היה מוכן להפקיר את שרי כדי להציל את חייו בלעדיה. אין אפשרות שהפתרון הדוחה הזה, שאברם השתמש בו פעמיים - במצרים ובגרר, היה באמת תוכניתו של אברם לעבור בשלום את תקופת הרעב בכנען.

לפי חוקי חמורבי בתקופה, האב (ובהעדרו בנו) ניהל את תנאי החתונה של בת. לבן סיכם עם יעקב אודות רחל, אבל אין הוכחה שללבן היו בנים בזמן ההוא (ביאור:בראשית כט יט), אנו מוצאים שלבן ניהל את השיחה אודות אחותו, רבקה (ביאור:בראשית כד נ), וגם אחי דינה דיברו עם חמור ושכם בנו אודות דינה (ביאור:בראשית לד יג), למרות שהאב היה נוכח בשיחה ושתק.

אברם ידע שללא אפשרות חוקית לקחת את שרי, המצרים יקחו אותה בכח ואלימות. כדי למנוע זאת, הוא אפשר למצרים דרך חוקית: רכישת האישה במכירה פומבית אילמת, חסויה ומתמשכת. כיוון ששרי היתה מיוחדת ויפה במצרים, מצרים עשירים יציעו לו תשלום ויתנו מתנות ומקדמות כדי לרצות את פני אברם והכלה. כמובן שאברם ידרוש יותר ויותר, הדיונים ימשכו לעד, או לפחות עד סוף הרעב בכנען, וכך שרי לא תמכר ותשוב עם אברם לכנען. ייתכן, בצורה דומה, פוטיפר, שר הטבחים, ניצח במכירה הפומבית של העבד היפה, יוסף (ביאור:בראשית לז לו), אבל בסוף היה צריך להעביר אותו לפרעה (ביאור:בראשית מא יד).

סביר שהתוכנית הצליחה, ככתוב: "וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו), 'שרי פרעה' מופיע ברבים, וכדי לראות אותה הם היו חייבים לבוא לאוהלו של אברם, כי כידוע שרי העדיפה לעמוד בפתח האוהל שלה (ביאור:בראשית יח י), ולבטח שרי לא הלכה כרבקה להביא מים מהבאר (ביאור:בראשית כד טו), או הלכה להראות כדינה (ביאור:בראשית לד א). שרים רבים, רואי פני פרעה, באו לבקר את אברם כדי לראות את אחותו היפה, בתקווה לזכות בה. אולם התוכנית נכשלה כי אברם לא ידע שאין לפרעה אישה יפה, בהירה ואולי בלונדינית מחרן. הוא לא חשב שפרעה יחשוק בשרי. פרעה שמע אודות שרי היפה, וכשם שאשת פוטיפר רצתה בן יפה מיוסף (ביאור:בראשית לט ז), כך פרעה קיווה לבן יפה משרי. פרעה שילם תשלום ענקי לאברם (ביאור:בראשית יב טז) (אפילו יכול היה לתת את כל ארץ גושן), ולקח אותה בכוח-המלכות.

כל זה היה חלק מתוכניתו של אלוהים לנסות את אברם ושרי, להעניק עושר לאברם ואת הגר לשרי, וללמוד את מצרים, כהכנה לשנות העבדות במצרים והגאולה, כפי שאלוהים יסביר לאברם בברית בין הבתרים (ביאור:בראשית טו יג).

למה העורך לא תאר מה קרה?[עריכה]

העורך היה יכול להוסיף משפט: 'וזקני מצרים כיבדו את אברם ואחותו במתנות רבות, וביקשו את ידה,' ואז תוכניתו של אברם היתה ברורה.

אז למה העורך לא עשה זאת?

ייתכן שהוא לא חשב שיש בעיה.
ייתכן שהוא חשב שזה ברור.
ייתכן שהוא לא הבין.
ייתכן שהוא לא רצה לעודד תוכנית הטעיה כזאת - הגשה למכירה ללא כוונה למכור.
ייתכן שהוא חשב, שתוכנית כזאת לא תצליח במציאות, כי שליט חזק יקח את הסחורה.
ייתכן שהוא חשב שאם הדבר יתפרסם, בעתיד, אנשים חכמים אחרים לא יוכלו לעשות דבר דומה כדי להנצל.

למה אברהם ביקש משרה להגיד שהיא אחותו[עריכה]

כשאברהם יורד למצרים, הוא אומר לשרה להגיד שהיא אחותו כדי שהמצריים לא יהרגו אותו. הוא יודע שהמצריים יקחו אותה ולכן הוא כנראה סומך על ה' שידאג שלא יפגעו בה (וכמו שאנחנו רואים יש לו על מה לסמוך). השאלה היא: אם בכל מקרה אברהם מאמין שה' יציל אותו - למה הוא צריך להגיד ששרה אחותו? שה' ישר יגיד לפרעה לא לגעת בשרה ובאברהם?!

זה עוד ניתן להבנה - אפשר להגיד שאברהם לא רצה לסמוך על הנס. אבל למה, אחרי שה' הציל אותו במצרים, אברהם חוזר על מעשהו גם כשהוא יורד לגרר?

השאלה נהיית עוד יותר קשה אצל יצחק, כשיצחק יורד לגרר הוא גם אומר שרבקה היא אחותו: הוא לא ראה כבר ממעשי אברהם שה' יציל אותו?

עולה גם השאלה למה ה' לא התגלה לאבימלך ואמר לו לא לגעת ברבקה כמו שקרה אצל אברהם? ויותר מזה: כשאברהם נמצא בגרר הוא כורת ברית עם אבימלך; לאיפה נעלמה הברית הזאת פתאם כשיצחק מגיע? (השאלות ע"פ דובי מיידנבאום) .

1. "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא" (רמב"ן) .

2. אברהם מסביר לשרה את הסיבה (ביאור:בראשית יב יא): "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את. והיה כי יראו אותך המצרים, ואמרו אשתו זאת; והרגו אותי, ואותך יחייו. אמרי נא, אחותי את, למען ייטב לי בעבורך, וחייתה נפשי בגללך." וגם לאבימלך (ביאור:בראשית כ יא): "ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת א-להים במקום הזה, והרגוני על דבר אשתי. וגם אומנה, אחותי בת אבי היא -- אך לא בת אימי; ותהי לי לאישה. ויהי כאשר התעו אותי אלוהים מבית אבי, ואומר לה: 'זה חסדך אשר תעשי עימדי: אל כל המקום אשר נבוא שמה, אמרי לי אחי הוא."

אם אברהם באמת התכוון לזה, אז המסקנה היא שאברהם פשוט פחד שיהרגו אותו; אבל כמו שאמרת - זה לא הגיוני, כי הרי בכל מקרה הוא סמך על הנס, והוא גם ראה שה' הציל אותו בפעם הראשונה.

לכן נראה לי שהיתה לאברהם סיבה אחרת.

נדמיין את אברהם ושרה נכנסים למקום חדש. האנשים רואים את שרה ושואלים אותה: "מי את?" והיא אומרת "אני אחותו". אם הם אנשים יראי ה' - הם בפרט גם יראים לחטוא לה', ולכן הם שואלים: "רגע, את נשואה?" ואז היא אומרת "כן" והם עוזבים אותה. אבל אם הם לא-כל-כך יראי-חטא, הם אומרים לעצמם "אם היא מסתובבת עם אחיה, אז היא בטח לא נשואה, וגם אם היא כן נשואה אז בעלה לא נמצא כאן, ולכן אפשר לקחת אותה..." ואז הם לוקחים אותה, וה' מביא עליהם כל-מיני מחלות מכאיבות, והם לומדים שצריך להיזהר (ה' לא הרג אותם כי בכל-זאת הם לא חטאו ממש בכוונה ).

אחת המטרות העיקריות של אברהם בכל הנדודים שלו היא לחנך את בני האדם לירוא את ה' ולהיות מוסריים יותר, ובדרך הזאת הוא משיג את המטרה (אראל) .

השאלה היא: למה אברהם לא אמר בפירוש מה הסיבה שלו? וחוץ מזה: האם בכלל מותר לשקר כדי להשיג מטרות חינוכיות? (אמנם אברהם אומר שהוא לא שיקר אבל המצרים לא ידעו את זה).

3. לפי הרמב"ם החוק החל על בני נוח קובע כי כאשר בני נוח מתגרשים מספיק שאחד מהם יבטל את קשר הנישואין. אי לכך אברהם ביקש למנוע משרה את החטא של אשת איש ואמר לה שתגיד שהיא אחותו ובזה היא מגורשת ממנו ונשארת רק אחותו ואננה חוטאת בניאוף (סופר עמוס 20.10.2003)

4. מומלץ לעיין בפרשנות האמוראית לפסוקים, במסכת מכות דף ט, עמ' א למטה ועמ' ב' למעלה; יש גם מקבילה בבבא-קמא ( א.ר 09.11.2003) .

ראו: שקרים "לבנים" ושקרים אחרים בספר בראשית .

תגובות[עריכה]

מדוע להתפתל עם האמת ולא להודות שאברהם הפך לסרסור של אשתו..שרה. ולא מפחד מוות אלא עבור רכוש מקנה כסף וזהב שקיבל מפרעה. אחת מהזכויות שרכשנו בישבנו לבטח בארצנו היא לקרוא את התנ"ך כמות שהו. די לנו עם סילופי הגולה הארורה. די לנו עם חכמינו זיכרונם לברכה וקללה. די לנו עם הפיכתו של משה לדמות שולית,והאלהתם של דמויות לא ראויות על חשבונו-כמו רבי עקיבא והרמב"ם שהשחיתו במשך אלפי שנים את עמנו. האמת משחררת. רק האמת משחררת. יש גבול לכל תעלול.

-- Shaul Porat, 2014-02-22 12:36:27

מדוע אברהם עבר לגרר?

אפשרויות:

1. אברהם נמנע משרה ולא התאמץ להכניס אותה להריון. למרות שאלוהים אמר לו את הולדת יצחק, הוא לא סיפר לשרה, ולכן אלוהים היה חייב לשלוח את המלאך להודיע לה בנוכחותו. העובדה ששרה צחקה בלבה הראה שזאת הפעם הראשונה שהיא שמעה זאת. ואז אברהם, כיונה הנביא, ניסה לברוח לגרר והציג את אשתו כאחותו כדי להמנע מחיי משפחה. כתגובה, אלוהים הביא פחד מוות על אברהם, פירסם ששרה היה אישתו של אברהם, אברהם חזר לבאר שבע ושרה ילדה לו את יצחק.

2. אלוהים פקד על אברהם ללכת לגרר וזאת במטרה לנסות את שרה, זאת היתה כאילו 'עקדת שרה'. שרה לא האמינה למשמע אוזניה שהיא תלד, והמלאך טען בחריפות: "היפלא מאדוני דבר", וכך כדי להוכיח לה: שרה עברה חוויה מפחידה, היא חשבה שעולמה חרב עליה ובנה לא יקים את עם ישראל, והנה היא קיבלה הדגמה שאדוני יכול לעצור כל רחם - בכניסה להריון ובלידה - והציל אותה מכליה. כך שרה למדה והאמינה באדוני ובכוחו.

3. אלוהים פקד על אברהם ללכת לגרר כדי ללמד את שרה שאלוהים יכול לעצור כל רחם ולרפא. כך הוא הראה לאברהם ולשרה, שצחקו, את יכולתו. כאשר אברהם התפלל לאלוהים לרפא את בית אבימלך, גם שרה, שרק יצאה מבית אבימלך, נרפאה.

-- ilan sendowski, 2016-02-13 01:01:21

מידת השקר

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפורום נח"ת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.