ביאור:אסתר ב טו
אסתר ב טו: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים; וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ."
תרגום ויקיטקסט: וכשהגיע התור של אסתר (בתו של אביחיל שהיה דודו של מרדכי, אשר מרדכי לקח לו לבת) לבוא אל המלך - לא ביקשה שום דבר; היא רק צייתה למאמרו של הממונה עליה - הגי, סריס המלך, שומר הנשים. ובזכות צניעותה וצייתנותה, היתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב טו.
לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי[עריכה]
אסתר היתה ציתנית מאוד ונשמעה להוראותיו של מרדכי, ככתוב: "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ" (אסתר ב כ), וכך גם היא נשמעה להגי. אסתר הבינה שהגי רוצה לעזור לה להצליח, ושהגי יודע מה המלך מחפש. אסתר בקשה עזרה מהגי והגי שמח לעזור לה. הגי הרגיש בעלות על אסתר שהוא יצר, והבין שאם היא תהיה מלכה היא תהיה בת בריתו, ותשמור עליו בתמורה לעזרתו.
לשאר הבתולות הגי לא עזר, אלא רק נתן להן את מבוקשן (אסתר ב יג). כך הבתולות לא למדו לדבר פרסית כנדרש בחוק, ולא הבינו שהמלך מחפש כבוד ולא תענוג מיני. אסתר לעומתן ידעה לדבר פרסית מילדות וכל מה שנדרש להכין אותה היה להלביש אותה את הבגד של האלה עשתר וללמד אותה ללכת בכבוד ועוצמה.
אסתר לא הציעה להגי מה לעשות כדי לא לבלבל אותו, או לגרום לסכסוך וחוסר שיתוף פעולה. אסתר נשמעה להגי ללא עוררין, כנערה ציתנית במיוחד, וכך היא הראתה שהיא תהיה ציתנית ונאמנה גם למלך.
מקורות[עריכה]
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014