ביאור:אסתר א כא
אסתר א כא: "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים; וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן."
תרגום ויקיטקסט: הרעיון מצא חן בעיני המלך והשרים, והמלך עשה כדבר ממוכן.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א כא.
דקויות[עריכה]
האם המלך אכן עשה כדבר ממוכן?[עריכה]
ממוכן הציע שתי הצעות:
(1) "אשר לא תבוא ושתי לפני המלך"
(2) "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה"
המלך עשה את ההצעה הראשונה - הדחתה של וושתי. המלך לא התחיל את תהליך בחירת מלכה חדשה, טובה יותר מוושתי, עד שנערי המלך משרתיו הציעו לו לחפש בתולה יפה לטעמו (אסתר ב ב).
מכאן, ההצהרה שהמלך "עשה כדברי ממוכן" אינה מדויקת. מדוע לא עשה המלך כדבר ממוכן?
- המלך לא חיפש מלכה טובה מוושתי כי קשה היה למצוא מלכה טובה יותר: ממושמעת, יפה, צעירה, בתולה, לא נשואה, בת למלך רם כנינתו של נבוכדנצר, בפרט שוושתי הודחה בשרירות לב ונכבדי פרס ומדי לא רצו לחשוף את בנותיהם להדחה שכזו.
- בנוסף, ממוכן הציע לשלוח את פתגם המלך, המראה את עונשה של וושתי, כדי שהנשים (אסתר א כ): "יתנו יקר לבעליהן", ופקודת המלך שיצאה (אסתר א כב): "להיות כל איש שרר בביתו, ומדבר בלשון עמו" לא פונה לנשים בלבד, ומוסיפה נושא של השפה בה רשאי האיש לפקוד על ביתו, אשר לא הוזכרה בדברי ממוכן. מכאן ניתן להסיק ששרי המלך, שהיו בדרגה מעל ממוכן (שמו מופיע אחרון ברשימת השרים (אסתר א יד), המשיכו לדון עד להחלטה הסופית שפורסמה לעם.
מקורות[עריכה]
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014