קטגוריה:אסתר ח יז

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

מִתְיַהֲדִים

וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ

המלך שלח את פקודותיו לכל "מְדִינָה וּמְדִינָה" (ביאור:אסתר ג יד, ביאור:אסתר ח יג) אולם המלך התיר למרדכי ואסתר "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ח ח) וכדי לקבל פרסום מקסימלי ליהודים, דברי מרדכי הועברו לכל הערים. במיוחד לכל "מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ" (ביאור:אסתר ד ג) שלשם הגיעה פקודת ההרג של המן והיהודים צמו והתאבלו.

שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים

מה יש לשמוח לפני המלחמה, ככתוב "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א כ יא) ?
אולם מכתבי מרדכי שינו את המצב מקצה לקצה. קודם היהודים היו הפקר, בפקודת המלך. עכשו ליהודים מותר להגן על עצמם, בפקודת המלך, ראשי המדינות לא ישתתפו בהרג, ורק חמומי ראש ופושעים ינסו לפגוע ביהודים וליהודים יהיה מותר להעניש אותם קשות.

מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב

השמחה היתה אישית לכל יהודי ויהודי, אולם בנוסף היהודים התקבצו ביחד ועשו משתה לשמחה קבוצתית.
משתה שכזה הכריח את היהודים להזדהות ולהתיצב. זה נתן הזדמנות לראשי היהודים לחלק תפקידים, ולאסוף כסף. התחלת ההגנה היתה המשתה.

וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר - הצלחתו הגדולה של מרדכי

כאשר היהודים נשארו בעריהם ולא ברחו לירושלים או לעיר מרכזית אחרת, קרה הנצחון.

כשם שיעקב חילק את מחנהו לשנים, ככתוב: "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (ביאור:בראשית לב ט), כך פיזור העם הביא את הישועה:

• זה הכריח את העמלקים להתפצל, לאבד אירגון מרכזי, ולהתקיף בקבוצות קטנות בכל עיר ועיר.
• העמלקים הובסו בכל עיר ועיר, ונכבדי העמלקים, שהיו מנהלי מערכת השוד של העמלקים, הומתו. כל תרבות העמלקים האלה נמחתה.
• הפיזור הבטיח שאפילו אם במקום אחד היהודים ימותו, העם ישרוד בערים אחרות.
• היהודים לא איבדו את קיומם בערי הממלכה. הם לא איבדו את רכושם בברחם, כפי שהם איבדו את אדמתם ובתיהם ביציאת מצרים.
• מסע אדיר של יהודים בורחים היה הופך למסע אימה ורצח, להבדיל מהמסע במדבר שאלוהים שמר עליהם עם עמוד האש והעשן.

וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם

מדוע עמי הארץ מפחדים? הם הרי לא יהודים ולא יותקפו, והם לא יתקיפו את היהודים ולכן לא יענשו?
בתקופה ההיא לא היה הבדל בלבוש והתנהגות בין יהודים לעמי הארץ וכאשר תהיה התקפה על עיר עם חומה או עיר פרזות, כל יושבי העיר יפגעו. השרפה תעבור מבית לבית בכל העיר. עמי הארץ היו צריכים להחליט למי הם יעזרו, וכדי להגן על עצמם הם בחרו ביהודים, כי היהודים נראו פחות אלימים ויותר מתורבתים מאשר האספסוף של המן.

וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים

אולם עמי הארץ לא רק עזרו ליהודים - הם התיהדו!
להתיהד לא אומר שהם קיבלו את דת משה ואהרון והתחילו לקיים את כל מצוות היהודים בזמנם. מרדכי היה "אִישׁ יְמִינִי" משבט בנימין וכל זאת הוא נקרא "אִישׁ יְהוּדִי" (ביאור:אסתר ב ה).
להתיהד פרשו להצטרף לשבט האנשים שמדינתם היא יהודה על שם מיסד השבט.

מי הם אותם עמי הארץ?

• יהודים שעזבו את יהדותם והתחילו להתבולל בגויים ולהתנכר לעמם.
• עשרת השבטים שהוגלו על ידי אשור למדי, ככתוב: "בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי" (מלכים ב יז ו). כנראה, כאן היתה להם הזדמנות להכריז על עצמם כשייכים לשבט יהודה ולחזור לחיק עמם.
• עמים שהוגלו על ידי אשור ובבל, ועכשו יש להם הזדמנות למצוא לעצמם עם להזדהות איתו ולהתחלק עמו בברכת אלוהים.

דבר זה מסביר כיצד הרבה מהעמים מהתקופה ההיא נעלמו, לעומת היהודים שאספו אנשים ושרדו.

מרדכי קיבל בשמחה את המתיהדים. הוא לא בדק בציציותיהם ולכן עמנו שרד ופרח. לעומת "זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ" (עזרא ד ג), שסרבו לתת לשומרונים להצטרף לבניית המקדש.

למעשה זאת היתה תוכניתו של מרדכי: להציל את עם ישראל מטמיעה.
הישועה, קבלת התורה ממרדכי ואסתר והחג החדש להילכותיו גיבשו והיצילו את היהודים.