קטגוריה:אסתר ה ח

עריכה

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

מהו הכפל מצאתי חן ואם על המלך טוב,

ולמה התחיל שנית שאלתי ובקשתי,

מה תעשה מחר כדבר המלך שהמפרשים מחולקים בביאורו :

אם מצאתי חן, ר"ל התנתה בזה שני תנאים, א. שתהיה היא רצויה אליו לתת שאלתה מצד מן השואל,

אסתר רבה ה ח 

אור חדש

פרק ה/פסוק ח

ועל זה אמרה אסתר אם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות בקשתי הרי שהזכיר נתינה אצל השאלה ועשיה אצל הבקשה ולא היה צריך לכתוב ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי שהרי כתיב אחר זה (שם ח) אם מצאתי חן בעיני המלך לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי וגו' רק כי אם לא אמרה שאלתי ובקשתי היה משמע מה שאמרה אחר כך אם מצאתי חן בעיני המלך לתת את שאלתי ולעשות בקשתי היינו שגם זה שיבא המלך והמן אל המשתה למחר הוא ג"כ שאלתה ובקשתה אבל אין זה בלבד רק כי גם זה שאלתה ובקשתה לכך אמרה כל שאלתי שאני מבקש עתה וכל בקשתי שהוא עתה הוא זה ולא יותר כלל והוא דבר זה יבא המלך והמן (שם) וגו' ואם תעשה זה הרי כבר נעשה שאלתי ובקשתי שאני מבקש עתה וכל זה לומר לפניו כי זה דבר גדול נחשב אליה ולא יאמר המלך כי אין דבר זה עיקר ולכך יחשב אף אם אין עושה שאלה זאת שיבא עם המן אל המשתה אין נחשב שאין עושה שאלתה כיון שאין זה עיקר לכך אמרה כל שאלתי ובקשתי עתה הוא זה בלבד יבא המלך והמן וגו' וזהו השאלה ולא יותר כלל ואמרה ומחר אעשה כדבר המלך כלומר כי דבר שאמר המלך מה שאלתך ומה בקשתך ובודאי היה כוונתו מה שאני רוצה שיתן לי המלך ודבר זה אעשה למחר לפרש מה שאני רוצה ושואל שיתן לי וחפץ שלי אבל עתה אין שאלתי יותר רק דבר זה שאמרתי יבא המלך והמן וגומר ולכך אם יעשה שאלתי ובקשתי וגו' בזאת יעשה לי כל שאלתי ובקשתי שהיא עתה ומחר אעשה כדבר המלך היינו כמו שהבין המלך שאני רוצה ומבקש ממנו שיתן לי דבר זה אעשה למחר לומר מה שאני מבקש כך הוא פי' זה וכאן כתיב (שם ז) ותען אסתר שאלתי ובקשתי ואלו למעלה לא כתיב ותען רק ותאמר אסתר וזה כי כאן מה שאמר אחשורוש מה שאלתך וינתן לך ועל זה אמרה אסתר כי שאלתי ובקשתי אינה כמו שאמרת כי אתה חושב כי שאלתי ובקשתי לתת לי דבר ועל זה ענתה אסתר כי שאלתי ובקשתי אינו כך רק שאלתי ובקשתי אם נא וגו' ומפני כי אסתר באת לומר כי אין השאלה והבקשה כמו שאמר אליה ועל זה שייך לומר ותען ואמרה כי למחר אעשה כדבר המלך לומר שאלתי ובקשתי מה שיתן לי ויש לפרש גם כן כי בשביל זה אמרה אסתר שאלתי ובקשתי מיותר כי לא הוי צריך רק אם על המלך טוב וגו' רק שאמרה כי שאלתי ובקשתי לא כמו שאתה חושב כי שאלתי ובקשתי שינתן לי דבר רק שאלתי אם על המלך טוב וגו' ויש שאלה למה לא בקשה אסתר בסעודה הראשונה מה שיש לה לבקש ולמה אחרה עד סעודה שניה, ועוד כי באולי לא יאמר המלך לה בסעודה הראשונה מה שאלתך וגו' והיא תאמר שיבא עוד אל המשתה ושמא לא יאמר כך ומכל מקום אין זה קשיא כל כך שאמרה אם לא יאמר לה במשתה היין מה שאלתך ומה בקשתך אז תבקש היא מעצמה יבא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם עוד אבל מכל מקום קושיא (ספר אור חדש עמוד קסז) הראשונה במקומו עומדת ויש לפרש כי לכך הפירושים שנתנו טעם מה שהזמינה אסתר את המן טוב השנים כאשר עשתה אסתר שתי סעודות מן האחד וכמו שאמר המן וגם למחר אני קרוא לה עם המלך אם כן שתי סעודות יותר מן אחד ולכך רצתה להוסיף עוד סעודה ואפשר לי לומר כי ביום השלישי עדיין לא היו שלשת ימים ואסתר רצתה שיהיה אחר שלשה ימים וביום הג' היתה סעודה זאת רק שהקדימו סעודה הראשונה והתחילה הסעודה ביום י"ג והיתה הסעודה מתחלת ביום י"ג ובליל י"ד וסעודה הב' התחילה ביום ט"ו ונכנסה לתוך ליל ט"ז ולא רצתה אסתר לבקש רק אחר שעברו שלשה ימים מטעם אשר התבאר למעלה אצל שאין הקדוש ברוך הוא מניח הצדיק בצער יותר משלשה ימים וכמו שהוא אצל הצרה שהיא שלשה ימים כך הוא אצל ימי משתה שהיתה אסתר מוכנת לטמון לו פחים במשתה שעשתה וכאשר היו שתי סעודות היה זה בג' ימים כי הסעודה הראשונה ההתחלה של הסעודה ביום כמו שפרשנו למעלה על יבא המלך והמן היום וגומר והסעודה שהיה ביום שלאחריו היה גם כן ביום ובלילה שאחריו עד שהיו הסעודות בשלשה ימים וכמו שהיה נחשב מה שהתחילו התענית מבעוד יום נחשב זה יום אחד בפני עצמו וכך המן שהיה בשמחה נחשב מה שהתחילה הסעודה מבעוד יום נחשב זה ליום אחד והיה דומה לגמרי צומות היהודים למשתה המן ולכך לא עשתה אסתר דבר בסעודה הראשונה.

ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנו, ה) ומחר אעשה כדבר המלך (אסתר ה, ח) מה ראתה אסתר לומר ומחר אעשה כדבר המלך אלא שכל זרעו של עמלק רגיל ליפול למחר שנאמר (שמות יז, ט) מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ע"כ, והמדרש הזה בא לפרש הקושיא שאמרנו מפני מה לא בקשה אסתר מן אחשורוש בסעודה הראשונה ופי' זה כי עמלק וזרעו אינו כמו שאר עמים כי עמלק מחולק מן הכל ובפרט שהוא מחולק מן ישראל כמו שתראה מן הכתובים המעידים על זה כלל הדבר עמלק מחולק מן המציאות עד שהוא נחשב בפני עצמו ולכך כל זמן שעמלק בעולם לא נאמר שהוא יתברך אחד ושמו אחד עד שיכלה זרעו של עמלק כדכתיב (עובדיה א, כא) ועלו מושיעים וגו' מפני כך ראוי להם הכליון לעתיד כאשר יהיה הש"י אחד כאשר עמלק וזרעו יוצא מן האחדות של הש"י ודבר זה הוא הפלת עמלק ולכך כתיב בהפלתו יום מחר כי הוא דומה ליום מחר שיום הראשון הוא יום אחד ויום שאחריו הוא השני והוא השניות וכן עמלק הוא השניות אשר הוא העולם והשניות הזה הוא מפלתו ולכך רצתה אסתר להפילו ביום מחר דוקא כי זה הוא הפלת המן ולכך אמר משה מחר אנכי נצב על ראש הגבעה אסתר אמרה ג"כ ומחר אעשה כדבר המלך לשאול על עמה ועל מולדתה מן הצר הצורר הוא המן להפילו למחר בפרט שהוא יום שני ודברים אלו ברורים ומ"ש ומחר אעשה כדבר המלך ומה הוא דבר המלך דבר זה פרשנו למעלה כי אחשורוש אמר (אסתר ה, ג) מה שאלתך ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך ואסתר השיבה כי אינה מבקשת עתה שינתן לה דבר רק שיבא עם המן למשתה ומחר אעשה כדבר המלך להגיד שאלתה מה שהיא מבקשת מן המלך ומפני שהיתה מבקשת על המן שייך לומר בזה למחר כמו שאמרנו ולמעלה אמרה אל המשתה אשר עשיתי לו לשון יחיד וכאן אמרה אל המשתה אשר אעשה להם לשון רבים וזה מפני כי למעלה כבר עשתה הסעודה לכך אמרה אשר עשיתי לו כי מתחלה עשיתי סעודה בשבילך ועתה אני מבקשת יבא המלך והמן אל המשתה שעשיתי בשביל המלך כבר באולי לא ירצה המלך שיהיה עם המן בסעודה אבל כאן שאמרה אל המשתה אשר אעשה והזמינה את המן קודם שעשתה הסעודה אם כן הסעודה גם כן בשביל המן שהרי כבר הזמינה אותו לכך אמרה אשר אעשה להם ועוד כיון שהיה שם המן אין ראוי לומר אל המשתה אשר אעשה לו כאלו אינה עושה דבר בשביל המן לכך אמרה להם ועוד (ספר אור חדש עמוד קסח) כי אסתר היה כל כוונתה שטמנה לו פחים שרצתה אסתר להגביה ולהגדילו שיהיה זה מכשול אליו ואם בפניו אמרה אל המשתה אשר אעשה לו לא היתה אסתר נותן לו גדולה לכך אמרה אשר אעשה להם לתת להמן גדולה.