המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אשר חכמים יגידו" - ויתוודו פשעם ולא כחדו עוונם מאבותם זהו אשר ראיתי והנני אספר לך והיכן ראיתי יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה ומה היה שכרם
"אשר", ונגד מה שהאריך איוב להוכיח שאין האדם חפשי בבחירתו רק כל מעשיו מוכרחים, (שהידיעה הקדומה וגזרת הכוכבים מכריחים אותו על כל מעשיו הן לטוב הן לרע) משיב לו שהוא דבר מוסכם "אשר כל החכמים הגידו, ולא כחדו מאבותם", ר"ל שלא יוכלו לכחד את אבותם ורצונם, שכולם מרגישים שיש להאדם כח האובה והרוצה לעשות כפי חפצו, וכח האובה מניעו אל כל מעשה אשר יעשה:
ביאור המילות
"מאבותם", משורש אבה שמורה על הרצון, אם תאבו ושמעתם, ובא על הרצון הראשי שהוא אב לכל הפעולות:
