משתמש:א.ב. קיסר
קטעים:
תרגום אונקלוס:"בראשית. בְּקַדְמִין".
רמב"ן[1]: "וזה מפורש בתורה, שנאמר: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"; ומלת "בראשית" פירוש: בתחלה, כמו שתרגם אנקלוס "בקדמין", ואינה מלה סמוכה, אלא כמו 'בראשית אמר', כי בתחלה האלקים שהוא הבורא בעל כל הכחות ברא השמים והארץ, ר"ל מאפיסה מוחלטת ומאין גמור".
חזקוני[2]: "בראשית ברא. קודם כל בריות - ברא הבורא את השמים ואת הארץ, כמו "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים"[3]; וכן תרגם אונקלוס "בקדמין ברא"".
פירוש יונתן: "מן אוולא. פירוש: בתחלה, ובפרשת לך לך בפסוק "אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה" (בראשית י"ג, ג') - תרגום "מִן אַוְולָא"; וסבירא ליה כאן, שבא להורות סדר הבריאה".
רבי שמשון ברוך שעפטעל[4]: ""בראשית ברא אלקים" תרגם "בקדמין". לשון "בקדמין" נמצא עוד פעם אחת בפסוק: "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ וכו' וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה" (שמואל א ט', ט'), תרגם יונתן "לפנים" הראשון - "בקדמין", כי כוונתו קדימת העת לבדה, והשני תרגם "מלקדמין", כי כוונתו קדימת דבר מזולתו: טרם יקרא נביא נקרא הראה; וכן כאן, הוראת מלת "בקדמין" - בעת הקדם, בעת הבריאה ברא הקב"ה שמים וארץ, ולא שהם נבראים תחלה, כי לפי דעת רבותינו המים והאש קדמו לארץ (עיין רש"י), לפיכך לא תרגם "בריש", "בקדמיתא" או "מלקדמין", שכלם יהיו מורים על קדימת בריאת שמים וארץ לכל שאר בריות"
- ^ דרשת תורת ה' תמימה (אהרן ילינק (מו"ל), תורת ה' תמימה, ווינא תרל"ג, ע' 17; הרב יהודה מאיר דביר, דרשת הרמב"ן - תורת ה' תמימה - עם ביאור בית היין, ירושלים תשס"ו, ע' סה).
- ^ על הפסוק (על פי הרב חיים דוב שעוועל (עורך), חזקוני - על פי כתב יד המחבר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א; מהדורת קרימונה שי"ט - [1]).
- ^ (ירמיהו כ"ו, א').
- ^ באורי אונקלוס, מינכן תרמ"ח, ספר בראשית, פרק א', פסוק א'.