תניא חלק א כא
והנה, מידת הקב"ה שלא כמידת בשר ודם:
- שהאדם, כשמדבר דיבור, הרי הבל הדבור שבפיו הוא מורגש ונראה דבר בפני עצמו, מובדל משרשו שהן עשר בחינות הנפש עצמה;
- אבל הקב"ה, אין דיבורו מובדל ממנו יתברך ח"ו, כי אין דבר חוץ ממנו, ו"לית אתר פנוי מיניה", ולכן אין דבורו יתברך כדיבורינו ח"ו [כמו שאין מחשבתו כמחשבתינו, כדכתיב (ישעיהו נה ח): "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" וכתיב (ישעיהו נה ט): "כן גבהו דרכי מדרכיכם וגו'"].
ולא נקרא דיבורו יתברך בשם "דיבור" רק על דרך משל:
- כמו שדיבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו,
- כך למעלה, באין-סוף ברוך הוא, יציאת האור והחיות ממנו יתברך מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נקראת בשם "דיבור".
והן הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, וכן שאר כל התורה נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה נבואתם.
והרי דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו בתכלית היחוד, דרך משל, כמו דיבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכוח חכמתו ושכלו, או בתשוקה וחמדה שבליבו קודם שעלתה מהלב למוח להרהר בה בבחינת אותיות, שאז היו אותיות המחשבה והדיבור הזה, הנמשכות מחמדה ותשוקה זו, בכוח בלב, ומיוחדות שם בתכלית הייחוד בשרשן, שהן החכמה ושכל שבמוח וחמדה ותשוקה שבלב.
וככה ממש, דרך משל, מיוחדות דיבורו ומחשבתו של הקב"ה בתכלית היחוד במהותו ועצמותו יתברך גם אחר שיצא דיבורו יתברך אל הפועל בבריאות העולמות, כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמות, ואין שום שינוי כלל לפניו יתברך, אלא אל הברואים, המקבלים חיותם מבחינת דיבורו יתברך בבחינת יציאתו כבר אל הפועל בבריאת העולמות, שמתלבש בהם להחיותם ע"י השתלשלות מעילה לעלול וירידת המדרגות בצמצומים רבים ושונים, עד שיוכלו הברואים לקבל חיותם והתהוותם ממנו ולא יתבטלו במציאות.
וכל הצמצומים הם בחינת הסתר פנים, להסתיר ולהעלים האור והחיות הנמשך מדבורו יתברך, שלא יתגלה בבחינת גילוי רב שלא יוכלו התחתונים לקבל.
ולכן גם-כן נדמה להם אור וחיות הדיבור של מקום ברוך הוא המלובש בהם, כאילו הוא דבר מובדל ממהותו ועצמותו יתברך, רק שנמשך ממנו יתברך כמו דבור של אדם מנפשו. אך לגבי הקב"ה, אין שום צמצום והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו, וכחשכה כאורה, כדכתיב (תהלים קלט יב): "גם חשך לא יחשיך ממך וגו'", משום שאין הצמצומים והלבושים דבר נפרד ממנו יתברך ח"ו, אלא כהדין קמצא, דלבושיה מיניה וביה, כמו שכתוב (דברים ד לה): "כי ה' הוא האלהים", וכמו שביארתי במקום אחר. ולכן, קמיה כולא כלא חשיב ממש.