שמות רבה כא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]
"וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה":

אם בים - למה ביבשה? ואם ביבשה - למה בתוך הים? אלא, מכאן אתה למד, שלא נקרע להם הים עד שבאו לתוכו עד חוטמן, ואחר כך נעשה להם יבשה.

דרש רבי נהוראי: היתה בת ישראל עוברת בים, ובנה בידה, ובוכה, ופושטת ידה, ונוטלת תפוח או רמון מתוך הים, ונותנת לו, שנאמר (תהלים קו, ט) "ויוליכם בתהומות כמדבר", מה במדבר לא חסרו כלום אף בתהומות לא חסרו כלום.

הוא שמשה אמר להם (דברים ב, ז) "זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך, לא חסרת דבר":

  • שלא היו חסרים אלא להזכיר דבר והוא נברא לפניהם.
  • רבי שמעון אומר: אפילו דבור לא היו חסרין, אלא מי שהיה מהרהר בלבו דבר והוא נעשה, שנאמר (תהלים עח, יח) "וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם".
  • דבר אחר: "לא חסרת דבר" - שלא היה חסר דבר בעולם, ומה היה חסר - תשובה, שנאמר (הושע יד, ג) "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'":